[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אבי סרוסי
/
איך שחיכינו

איך שחיכינו, אני והלנה, בשקט כמו מטורפים.
חיכינו בשקט ואני התחלתי לחשוב על חיים אחרים, בהם, אינני אני,
אלא מישהו אחר. מישהו שהדאגות שלי מחווירות לעומת הדאגות שלו,
מישהו שהיה צוחק עלי ועל החיים הקטנים שלי. זה אם הוא היה
טיפוס שצוחק על אנשים, אבל הוא לא, אז הוא ישתוק.
ואולי טוב שישתוק, כי מה הוא יודע על החיים. העליונות המוסרית
שיש לו עלי לא נותנת לו כלום חוץ מפרספקטיבה צרה יותר. אם לומר
זאת בפשטות, בעולם חסר הדאגות שלי אני יכול להבין אותו, אבל
הוא לא יכול להבין אותי. לא שאכפת לו, אבל אני רק אומר.
ואז אני מקיץ כמו מתנומה של אחרי צהריים, כבר ער אבל עדיין מעט
מטושטש; ומביט בה ארוכות, היא יפה... בדרך-כלל, לא עכשיו, כי
עכשיו היא מודאגת, העיניים שלה שחורות מתמיד, כאילו גם היא
מדמיינת שהיא מישהי אחרת.
הפחד שלי מרוצה מזה שהוא לא לבד.
וגם יכול להיות שאני משליך, יכול להיות שהיא רגועה לחלוטין,
אבל קשה להאמין.
אני אוהב אותה.
לא, אני לא אוהב אותה, אבל עכשיו לבי יוצא אליה, כאילו שזו רק
היא לבד בצרה הזאת ואני זה שצריך להציל אותה. אני מחבק אותה
בעיני רוחי, במוחי אני מלטף את השיער השחור, חלק כמשי, אבל לא
מעז לעשות אליה צעד אמיתי. גם היא לא, היה אפשר לחשוב שאנחנו
זרים. ובעצם... אין אנו הרבה מעבר לכך, לא הרבה בכל אופן,
יחסים מזדמנים שעברו שדרוג בעל כורחם, אולי אפילו למגינת לבם.
כמה זמן, לעזאזל! כמה אפשר לחכות, בחנות אמרו שזו הבדיקה הכי
מהירה, רק חמש דקות. פעם שכבתי במארב בלבנון 13 שעות רצוף עם
אפוד מלא, הייתי יכול להישבע שעבר לי מהר יותר.
טוב, טוב, להירגע... אתה אדם הגיוני, רציונאלי - הסק מסקנות,
אל תהיה מופתע, היה מוכן.
כל זה טוב ויפה, אבל האבסורד... הוא הורג אותי.
שחתיכה כושלת של לייטקס, עוטפת לי את החיים, עד שלא נותר לי
אויר לנשום, איך מתמודדים עם האבסורד?
אולי לא מתמודדים.
איפה אנחנו חיים? זה לא עולם שלישי, זאת לא תקופה חשוכה של
אנושות, היום קיים עושר כה רחב של אפשרויות עד שאף אדם לא נדרש
לעשות משהו כנגד רצונו, הגורל שוב לא משחק בנו. אנחנו, אמידים
לבנים ונאורים, הגורל לא מהתל בנו עוד.  
בני אדם השקיעו הרבה משאבים בכדי לפתור בעיות 'קטנות', כי
אנשים לא מחבבים הפתעות, לא באמת, לא כשהן אמיתיות. ודומה כי
לא נותרו יותר הפתעות.
אני יושב על הספה רגוע, היא סופגת אותי ברכות שלה, כאילו שחפץ
דומם מסוגל להבין את כובד ההחלטה שלי וללטף אותי בהבנה. הלוואי
והיה לי משהו יפה להגיד.
יש איזו קומדיה ארוטית איטלקית בטלוויזיה, משהו מטומטם ממש,
נראה כמו הפקה זולה של סטודנט קולנוע בן 14, שביים אותו עם יד
אחת על הזין. האיטלקים האלה, כל-כך קלילים עם המין שלהם.
4:59, חמש דקות, ורוד, תודה לאל. אני מלטף לה את השיער.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ערוץ 10 החדש
הוא כמו ערוץ
שתיים אבל עם
פחות פרסומות
ויותר נטלי
עטיה, שהיא
בעצמה כמו ערוץ
1 הישן אבל רק
כשהיא מתפשטת
לצורך התפקיד
והתפקיד הוא
שיכפול גנטי של
גיא פינס שהוא
בעצמו האב
הרוחני של ערוץ
3, מה שעושה את
כל התעשייה הזו
לאורגיה אחת
גדולה.




פקד צדי צרפתי
בביקורת
ראשונית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/6/05 13:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבי סרוסי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה