מנגינת חיי, סוג של תופעת לוואי,
היא לא עושה אותי מאושר,
רק גורמת לי להרגיש קצת מוכשר,
ורוב הזמן מזכירה שאני אדם מוזר,
שככה לפעמים, גם לעצמו עוף זר,
מנגינת חיי, כמו ילדה שהתגשמה,
כמו אהבה שעם הזמן לעצמה נעלמה.

מנגינת חיי, רגש בלי תנאי,
יש פרחים של מישהו חשוב,
שאף פעם לא נקטפו מתוך לבלוב,
שלעולם לא הרגיש באמת אהוב,
עם השנים נבלו לתוך בור כאוב,
מנגינת חיי, כמו פזמון מאוס,
כמו שיר מחאה שבא מלב כעוס.

אבל את, שנופלת בין צלילים,
תאזיני מעט, תפנימי כמה מילים,
אין לנו ימים רעים בחיים,
ישנם ימים שמהם אנחנו לא לומדים,
וקיימת מנגינה, שבשקט מלווה,
כותבת לה הכל, ועדיין מקווה.

תחייכי קצת כאילו את מאושרת,
תבכי מעט כאילו את עצובה,
תתרגשי כאילו זאת אהבה,
תתרגשי, כאילו אין מחר,
כאילו היום נגמר,
אל תספרי שהלב שלך אתמול נשבר,
ותביטי היישר לתוך עיניי,
תני לי לנגן לך את מנגינת חיי,
מנגינה כאובה, שלא פעם כבר נכתבה,
מנגינה אפורה, גם מנוכרת וקרה,
שתספר לך, שאת לא לבד שם,
שלא רק בליבך, העצב הזה קיים,
הוא ביקר גם במקומות אחרים,
בבתים, בפזמונים, בעוד כמה שירים,
עם אותו כאב ומנגינה,
שעל הלב של כולנו דומעת ומגינה.

מנגינת חיי, פעם אמרו לה שכדאי,
היום יושבת לבד בחדר עם כאב ראש,
שוכבת ערומה, אין לה שום רגש ללבוש,
ויש לה, יש לה הרבה ממה לחשוש,
הרי שיקרה לו, לא פעמיים, לא שלוש,
מנגינת חיי, כמו הזדמנות שחמקה,
כמו תקופת נעורים יפה שהתרחקה.

מנגינת חיי, פורטת את משאלותיי,
אני מכיר את האיש ההוא שגר בפינה,
האדם בעל החזון, שעזב לפני שנה,
שניסה להקים ולקיים, את הכל קנה,
נשאר בלי כלום, השאיר אחריו תמונה,
מנגינת חיי, שבה קצת רגש מנצח הכל,
עם אמונה בלב, השמיים הם לא רק כחול.

ואת, שמועדת בין חלומות,
תתעוררי לרגע, קחי כמה נשימות,
אין רצון שלא מתגשם בחיים,
ישנם דברים שאליהם אנחנו לא שואפים,
וקיימת מנגינה, שאת עצמה מגשימה,
מתעדת בה הכל, ועדיין לא נרדמה.

תחייכי קצת כאילו את מאושרת,
תבכי מעט כאילו את עצובה,
תתרגשי כאילו זאת אהבה,
תתרגשי, כאילו אין מחר,
כאילו היום נגמר,
אל תספרי שהלב שלך אתמול נשבר,
ותביטי היישר לתוך עיניי,
תני לי לנגן לך את מנגינת חיי,
מנגינה כאובה, שלא פעם כבר נכתבה,
מנגינה אפורה, גם מנוכרת וקרה,
שתספר לך, שאת לא לבד שם,
שלא רק בליבך, העצב הזה קיים,
הוא ביקר גם במקומות אחרים,
בבתים, בפזמונים, בעוד כמה שירים,
עם אותו כאב ומנגינה,
שעל הלב של כולנו דומעת ומגינה.

מנגינת חיי, ולא לומר עד מתי,
תמשיך לנגן עוד כמה תווים,
תמשיך לכתוב עוד מספר מילים,
תמשיך לחלום, תמשיך, עד אחרון הימים...