אל תלכי עדיין
הינך חמקמקה...
לא ארשה לך לרוץ ממני ולהבלע
אי-שם באטמוספרה האינסופית
כשריסיי רטובים ולחיי לחות
אני יודעת כי אני רוצה לשתות אותך
ולהזין את צמאוני ורעבי המתמיד אלייך...
אמת, אמת...
חומקת מבין אצבעותיי המתיימרות לאחוז בך
רוצה לנבור בתוך האפלה
היכן שאסור...
להסחף אל תוך התת-מודע שיש לך להציע לי
לבכות, לצרוח, לברוח מכאן...
לקבל את הטירוף חושים...ממך...
להשתגע  תודות לך...
כולם מחפשים, רודפים אותך...
ובמה אני שונה, פיסת בשר, שאזכה באמת האבסולוטית?...