[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עינבי אורן
/
תחיית המתים

אצבעות הרגליים רפויות, אני נעלמת, ברכיים רפויות, אני מתמוססת
אל תוך הרצפה הקרה. המורה ממשיכה...האגן רפוי, העיניים, האף,
אני כאן, אך אינני עוד.
פתאום למולי אני רואה מסך שחור ומתוכו יוצאים מספרים לבנים.
הספרה אחת מבצבצת, אני לוקחת צבע עיפרון אדום וצובעת, אך לפני
שסיימתי כבר מופיע המספר שתים. הפעם אני יותר ממהרת וצובעת מהר
מהר עם צבע גועש. הספרה שלוש נופלת אל תוך המסך ונצבעת בכחול.

לפתע הכל נעלם ויש רק שחור, המורה אומרת משהו, אבל אני אינני
כאן ואינני שומעת, ואולי כן...
אני רואה מערה והשמים הם שמי ערב ושקיעה. הכל נורא חשוך
ואפלולי.  בתוך המערה ישנן מצבות, הן נפתחות, ומתוכן יוצאים
עצמות, וכמו קסם הם מתמלאות עור וגידים. אני רואה...אני רואה
ידיים, רגליים, בטן, ראש, עיניים ופתאום אני רואה את סבתא,
והכל כאילו הולך אחורה בזמן, קודם היא זקנה ומלאת קמטים, ואז
לאט לאט היא חוזרת והופכת להיות צעירה, כמו התמונה שיש בבית של
סבא. אני באה לחבק אותה, אבל לפני שאני מגיעה היא נעלמת,
והמערה נעלמת. חושך, שחור, לפתע המספרים חוזרים
1...2....3...ואני מתחילה לחזור, ולהרגיש את הרצפה, ולשמוע את
המורה, לכיתה, אל הגוף, אל עצמי...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נמאס לי לשחק
משחקי מין עם
ברני!


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/6/05 21:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עינבי אורן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה