אני זו שהייתי
בדלתות שאז סגרת
אני אולי טעיתי
בדלתות שכאן פתחת
כן , אני ראיתי
כל הכאב שבעיניים
אני הקשבתי ושמעתי
לכאב מילים שבשפתיים
הפצעים נפתחו
לאט מגלידים
מליבינו דהו
אך לעולם לא נעלמים
לכן נותרנו ככה
לא כואבים דבר
הזמן רץ הלאה
מיותר להתקע שם בעבר
אז זכור אחי שיש רק אחד כמוך
ואחת כמו אמך
יש רק אחד מאביך
ואחת כמו אחותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.