והיום הזה הגיע
היום בו לא האמנת לאמת
בו שכחת אותי
בו האמנת למת
אז נכון ששברתי אותך
ונכון שלא בטחתי בך,
אך הכל מכוונות.
גם כשמלאך ידפוק על דלתך
גם כשבאנשי תנשק את שפתך
לא תשכחני.
ותזכור את בתי הקברות
ולא תדע מי הייתי
תזכור את השם
ולא תדע מי הייתי
לעולם לא השתניתי
עמוק בתוכי.
קצת מוות,
קצת דם,
הרבה אופל
ולא מעט עצים
מהולים באהבה לתשוקה
אני שלך.
זה כבר לא חומצה מוהלת לב,
רק שיר אהבה בשבילך
רק זיכרון מדמעה שנפלה
לא תרצה את משאלת לבה.
זהו שיר אהבה.
אהבת הדמעות,
אהבת המצבות,
אהבה של משאלות
תקווה הזויות.
זה אתה,
ומקדש מהול באהבה -
לכבודך. |
