עינב גיל / מה לכתוב |
רציתי רק לאהוב אותך.
לא לדבר רק להרגיש,
אבל אתה היית ותשאר אדיש.
ויתרת עלי, ויתרת עלינו,
היית חלק מחיי ועכשיו אתה איננו.
כנראה שחייתי בתוך בועה, בתוך חלום,
זה היה סיוט, אני מבינה את זה רק היום.
חבל שפגעת בי אבל תודה שהלכת,
ומקווה שביום מן הימים תבין על מה ויתרת ומה פספסת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|