מונה גולד / מתי תגיע אל המנוחה? |
לומדת משעולי לבך;
לעיתים, ארצך עיקשת
ובידי נוגעת בעוקצי השושנה
אך, אתה מושרש בנוף חיי
כעץ ברוש עתיק
אשר שורשיו כבר בתוכי
ובעמקי לבך, מתחת לקליפתך,
כבר אהבתי שוכנת וממתינה
כי תגיע אל המנוחה,
תפתיע את יום המחר בתקווה,
תעשה את היום מואר בנגוהות
לבל יקשה לבך
וכך, נשמתי תרקוד לפניך
ריקודי אהבתה.
28/05/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|