בדידות ארוכת שנים מובילה אותך למסקנה שמשהו בך לא בסדר.
בורג קטן במערכת המתוחכמת שעונה לשם שלך נפל והפך את היוצרות.

אתה מתלבש במיטב הבגדים, אתה עונד את מיטב השעונים, אתה
בלונדיני, או יותר נכון לכיוון השטני, יש לך עיניים כחולות,
ובכלל בהסתכלות ראשונית אתה נראה תוצרת חוץ. אתה מלא, מבנה גוף
רחב, כתפיים רחבות ושרירים במקומות הנכונים, לפעמים יש לך
הרגשה שאתה נראה כמו מאבטח בשב"כ.
הצבע ששולט בלבוש שלך הוא שחור אלגנט, ואתה מעדיף בעיקר חולצות
מכופתרות וג'ינס. אתה עונד לצווארך שרשרת עם תפילת הדרך, ומספר
לכולם שזה קמע. אתה אוהב לצאת לבלות, בעיקר לשבת ולשתות עם
חברים. אתה עובד בעבודה מצויינת, ומוכר לאנשים כל מה שעולה על
רוחך, אתה עדיין מקבל את אותו ריגוש ממכירות גדולות ומעדיף
למכור למזל תאומים.
אתה מושפע מאוד מדמויות סמכותיות, ולוקח את הטוב שבהם.
אין לך רשיון כי אתה מפחד לעשות, נמאס לך לריב עם ההורים. אתה
סטודנט, לומד אלקטרוניקה ובסוף השנה הבא בעזרת השם אתה תהיה
הנדסאי. אתה תתגייס לצבא בלי ידיעה איפה תשרת ומה תעשה, ואתה
צפוי להשתחרר בגיל 25. אין לך מושג מה תעשה אחרי הצבא, אבל
בגדול נראה לך שתתעסק בהיי-טק,  או אפילו משהו בכיוון של
פוליטיקה, פרסום תמיד קסם לך.
אז בוא תגיד לי אתה, מה לא יכול להיות בסדר בכל המערכת הזאת?
זה לא שלא היו הזדמנויות, היו, אבל בינינו, הסחורה לא הייתה
משהו, אתה לא אחד שמתפשר, זה תורשתי אצלך.
כשאני מנסה יותר ככה אני מתאכזב יותר. מישהו חכם אמר פעם:
"כגודל הצפייה כגדול האכזבה". מעניין אם חשבו עלי כשכתבו את
המשפט הזה?
לסיכום, גבירותיי ורבותיי, אומר לכם זאת: יש לי סבלנות, עדיין
לא איבדתי תקווה, אך הצפייה הורגת, אז אל תתנו לי לחכות יותר
מדי.