לפני כמה שבועות או אפילו כמה חודשים, אני כבר לא זוכר במדויק,
פגשתי בחורה צעירה, שחורת שיער וחומת עיניים. כבר מהפעם
הראשונה שראיתיה ידעתי שהיא סוג של סימן מאלוהים שהנה האהבה
דופקת על דלתותי הנרקבות והנעולות. אני אינני מאמין באהבה ממבט
ראשון ולכן חיכיתי לפעם הבאה אשר אפגוש אותה. לפני שהלכה לה
מהחנות אשר בה אני עובד אמרתי לה "תבואי לבקר אותי אה?" והיא
מצידה השיבה לי בחיוך והבטיחה לחזור. חזרתי לענייני וכמעט
ושכחתי את אשר היה. אך לאחר צפייה ממושכת היא הופיעה בפעם
השנייה. הפעם השנייה הגיעה מאוחר מן הרגיל וכמעט שהרמתי ידיים.
שוב הטלתי ספק בבורא עולם וביכולותיו הקוסמיות לשדך לי בת זוג.
כמו בפעם שעברה היא הופיעה בחנות שלי עם שתי חברות וחייכה אלי.
זיהתיה כבר מהמבט הראשון ונזכרתי שאמרתי לה לבוא לבקר אותי
בפעם הבאה שתזדמן לקניון. לאחר שיחה קצרה הרגשתי שזה הזמן
להיענות לניסיון נוסף וללכת צעד קדימה במערכת היחסים
הוירטואלית שלנו, אך משהו עצר מבעדי, הרגשתי כאילו מישהו מניח
גחל לוהט בתוך פי ומונע מבעדי לכבוש את לב הנערה. בדיעבד הבנתי
שההוא שם למעלה החליט להתפנות מעיסוקיו לשנייה אחת ולמנוע בעדי
לעשות טעות. כאילו אמר לי רגע! חכה שתחזור בפעם השלישית. ובכן
כך עשיתי. הבטתי בה דרך חלון הזכוכית בחנות עולה במדרגות הנעות
הרחק הרחק ממני אל עבר הלא נודע. תהיתי לעצמי האם באמת הראה
אותה שוב, האם פספסתי הזדמנות בלתי חוזרת?
החלטתי שלא לנקוט עמדה ופשוט לזרום עם הסיטואציה , אני אחכה ,
יש לי סבלנות.
אבל בטוח תוכי עדיין מטרידה אותי השאלה, האם האהבה חוזרת
בשלישית? או שכמו המשיח, מצלצלת פעמיים...