[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לולה שולה
/
זכוכיות

אנחנו הולכים ברחובות, מאוחר בלילה, או מוקדם בבוקר שלמחרת,
למרות שלטענתך זה לא מחר עד שלא הולכים לישון.
מדברים קצת שטויות, קצת צוחקים, שיחות על מוות ועצב ופוליטיקה
קצת וריכולים.
התערבות כמעט מתחילה, משהו על האם אתה מעז לנפץ את המראה
שמצאנו, ואז אתה מפיל אותה, ממש ליד הרגל שלי, והיא מסתלסלת
לאלפי רסיסים, משמיעה רעש מרושע.
רסיס אחד פוגע ברגל שלי, דימום קטן, לא משהו קריטי, אבל אני,
במוחי האפוף פילוסופיה, כבר רואה בסלואו מואשן איך רסיסי המראה
נשארים תלויים באוויר, ואיך בכל פעם שאתה אומר לי משהו מכאיב,
אחד מהדברים הקטנטנים האלו מתנתק מהשאר וננעץ בי, ממש עמוק, עד
שלאט לאט נוצר שם חור, חור ענק של ריקנות בתוכי.
אתה לא שם לב, בתמימות ילדותית אתה מאמין לי כשאני אומרת שאני
כבר לא מאוהבת בך. נו, זה לא לגמרי שקר. אני כבר לא מאוהבת בך,
עכשיו זה הרבה יותר עמוק, הרבה יותר קשה לעקירה, הרבה יותר
ממכר.
אתה מלווה אותי הביתה, השעה כבר חמש.
חיבוק ארוך, פרידה, אני עולה הביתה.
רוח נושבת דרך החלונות בסלון, רגעיה הראשונים של זריחה חדשה.
איך תמיד קר בזריחה, אני תוהה לעצמי. תמיד יש רוח, כאילו השמש
מנסה לפצות אותנו על כך שעוד מעט יהיה פה חם כמו בגיהנום.
הרגל שלי מדממת, אבל אין בי את הכוחות הנפשיים לעצור את
הדימום.
אחרי הכל, הדימום הזה הוא בסך הכל עוד מזכרת ממך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קקה בלבן.


לא טעים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/11/05 21:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לולה שולה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה