[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אברה אברה
/
כבר מאוחר

מה התאריך? לא עקרוני דיו אני משערת. גם השעה רלוונטית כמו
זכייה בלוטו לאדם שתם זמנו. רק ניתן לומר שמאוחר.

קרני השמש בעוד כמה רגעים הניתנים לספירה על יד אחת יתקדמו אט
אט אל עבר השמיים מבעד לאופק.

כל מה שניתן להוסיף זה שמאוחר.
בעניין מצב רוחי? ישנה האפשרות הניתנת לחיזוי שיכול היה להיות
קורן יותר, אך עם זאת יש לציין שאין לי תלונות.
הרי לי, הנה עוד יום חדש עומד בפתח החלון המשקיף אל המרפסת.
האם עוד יום חדש גם יפתח לי מבפנים?
עוד בצעירותי הייתי קוראת בשקיקה את הספר העונה לשם 'ציפור
הנפש', או נכון יותר לומר שיותר הוקסמתי מן התמונות (כפי
שאמרתי, בצעירותי) אני חושבת שרק כעת אני מתחילה להבין את
המטפורה השגורה בספר, כחדרי הלב. מגירות מגירות אשר כל אחת
ממלאת בתוכנה מגוון רגשות, מחשבות. כל אלו אשר מעדיפים כביכול
להדחיקם עמוק אל תוך הנפש.
לא פעם התמלאתי באושר בחלום כאשר עלו לפני כל משאלות ליבי. אך
אני לא הרגשתי מסופקת.
אני עוד עובדת על הנקודה של העיקר של הקטע הזה אך כל דבר
בעיתו.

קרני השמש בעוד כמה רגעים הניתנים לספירה על יד אחת יתקדמו אט
אט אל עבר השמיים מבעד לאופק.

כל ענייניי שווים הם לכלום ברגעים נוגים אלו של זריחה איטית
מלאת חיים, כל תפילותיי נעלמו כהרף עין, רק הרגשות עומדים על
קצה גופי מאיימים להתפרץ החוצה.
איך אוכל לשמור אותם בפנים, לעצמי בלבד, ולא לשתף את כל עולמי
באושר השגור בהם.
את הכל אתן רק בכדי לחלוק בהם, להוציא את ה'אני האמיתי' שלי אל
האוויר,  להבחין בניצוצות האושר השוקקות חיים- בעיני, בלחיי,
בשפתי, המעבירות צמרמורת ארוכה ונעימה אשר ניתן רק לקוות שאינה
תחלוף.
שמחה אני כל כך שמצאתי את האדם הנכון כפי ראות עיני, זה שיבחין
רק מלהביט בי, באהבה האינסופית אשר קורצת אליו מעוד מועד
ומסרבת להרפות. כולי כמו שריר תפוס אחד מולך. מתכווצת רק
מלשמוע את קולך, להביט בך, להרגיש את המגע החם בעודך מלטף
אותי, להחזיק לך את היד, לשמוע אותך אומר 'אני אוהב אותך'
ולהאמין לכך.
את כולי אני אתן בשבילך, את כל אהבתי אני אשמור עבורך, כל
רגשותיי, מחשבותיי ותקוותי יהוו להם מסלול בודד בדרך אליך.
בתקווה שיום יבוא ותוכל לסמוך עלי באמת, להכיר אותי כמו שיכולה
אני רק לחלום בחלומותיי העמוקים ביותר, לשמוע את מילותיי
ולהתייחס לכל אחת כאילו נאמרה היא מהלב, כי רק משם יכולה היא
לבוא.

את כולי נתתי, את כל אהבתי שמרתי , כל רגשותיי, מחשבותיי
ותקוותי כבר פלסו להם דרך רק אליך.
אתה היחיד שהכיר אותי באמת, כפי שאני, בלי מסכות וללא
גינונים.
רק אתה אשר הכיר אותי באמת, ומנגד היחיד שלא למד להעריך זאת,
לסמוך.

קרני השמש בעוד כמה רגעים הניתנים לספירה על יד אחת יתקדמו אט
אט אל עבר השמיים מבעד לאופק, אך רק אתה תעמוד ותחכה בפינה צרה
של חדר עגול לשקיעה.

לא מכיר אותי כלל, את זה כבר אמרת אתה.
מסרב להביט מעבר לשבלונה הצרה המקיפה אותך.

יום יבוא ואז כבר תבין שאת חיי אתן בשבילך, אך אני עוד מחכה.
כל מה שניתן להוסיף-נקווה שעוד לא מאוחר.

בפתח עומד לו בתולי וזהוב-עוד יום חדש.

השמש שלי כבר הגיעה אל מרכז השמיים, מתי תגיע גם שלך?

........







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רציתי להתנצל על
הסלוגן הקודם,
באמת זה לא היה
במקום
וגם לא מצחיק,
סליחה,
וזה לא שאני
כתבתי אותו,
פשוט אני מרגיש
אחריות על עוגמת
הנפש שלא יודעת
את צערה.





שלמה נור,
פילנטרופ,
אלטרואיסט,
וכותב סלוגנים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/6/05 1:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אברה אברה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה