|
שאו ברכה הנני סנופקין השב עם האביב
חי חיי נווד, עסק די חביב:
עם ריחות הפרדסים אורז את מרכולתי,
זיתים ופת של לחם כפר כדבר סעודתי.
ואכן, מפוחית אחת באמתחתי
אומרת לי שירה
חריץ גבינה עבש בתרמילי
ליבי, ליבי נושא בשורה.
ופתע - די!
די לי מנדודים תפלים ומרגעי הבלות לצד המדורה,
קושר חזק את השרוכים
חופן לי מעט מפרי היער המתוק
לבי הומה אלייך
אך אתה כל כך רחוק.
מי ייתן ונהיה שוב לאחד
נשתטה לנו באחו הירוק ביום קיץ חמים
אימא תאפה לנו את עוגת החג
ואתה...
תלטף את מבושיי הנפוחים, הבשלים.
אוהה מומין...
אהבה עזה לי אלייך!
היפופוטם סקנדינבי חובב טבע שכמותך. |
|
|
נניח שמשמעות
הקיום האנושי
היא גבינה
צהובה,
ונניח שיש אנשים
שמתבלבלים
ואוכלים בטעות
גבינה לבנה,
למרות שהם
יודעים שבכך הם
מתרחקים מההגשמה
העצמית שלהם
וגורמים לעצמם
נזק בלתי הפיך.
ונניח שלמרות
הכל, אושר נמצא
רק בסקס, שלמות
נמצאת רק
בביסלי,
ופטרוזיליה
מטגנת את המוח.
בהנחה שהנחות
יסוד אלה
נכונות,אני חושב
שקצת שוקולד לא
יזיק לך.
המלגזן מפתה את
הבלונדינית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.