לכו תסבירו כאב חד שתוקף בלי סיבה.
לפעמים מנסים למצוא לו סיבה אבל על מי אנחנו עובדים? אין לו
באמת סיבה. הסיבה האמיתית שהוא נוצר היא רק באשמתנו.
כאב שגורם לכם לבכות כל פעם מחדש. כאב שתוקף את החלשים.
או שבעצם החלשים הם החזקים בכל הסיפור?
לבכות זו חולשה או אומץ? אלו שבוכים הרבה יגידו שזו חולשה ואלו
שלא בוכים כלל יגידו שזה אומץ.
שברון לב אפילו לא מזדהה לכאב שכזה. אולי אפשר להשוות אובדן של
מישהו יקר לכאב שנוצר לנו בלב...
כשבאים ושואלים "מה קרה?" אנחנו יודעים שזה באמת מתוך כוונה
לעזור לנו ולהיות שם בשבילנו. אבל מה שעצוב זה שלא ממש אכפת
לנו. כל מה שאנחנו רוצים אותה בשניה זה חיבוק ושישכיחו מאיתנו
את ההרגשה הרעה, שהחיבוק הקטן הזה יסמל כל כך הרבה. יסמל
אכפתיות ותשומת לב, יסמל אהבה ודאגה, והחיבוק הקטן הזה יכול
לסמל כל כך הרבה ובאותה הזדמנות גם לעזור לנו כל כך הרבה.
פעם הכרתי מישהו שעבר עליו כל כך הרבה, והוא ידע להסתיר את זה
בצורה מושלמת. לפעמים הוא היה מתפרץ ואף אחד לא היה מבין למה.
וניסיתי לדבר איתו המון פעמים ופשוט הוא לא רצה לדבר ותמיד
איכשהו העביר נושא מבלי ששמתי לב אפילו! עד שיום אחד דיברתי עם
מישהי. התייעצתי מה כדאי לי לעשות לגביו- והיא אמרה לי את אחד
הדברים הכי חכמים שאמרו לי. היא אמרה לי שאולי הוא פשוט רוצה
חיבוק. רוצה לראות אכפתיות ודאגה, היא אמרה לי שאם הוא מתפרץ
שוב פשוט להיות שם בשבילו. לא להרגיע אותו במילים להרגיע אותו
במגע, וזה מה שיתן לו את ההרגשה הטובה- כי ייעוץ הוא כבר קיבל
כל החיים שלו.
מה שמצחיק הוא שאני אפילו לא זוכרת את השם של הבחורה ואני
אפילו לא זוכרת איך היא נראית, אני רק זוכרת את הקול שלה ואת
הסיטואציה שבה היא ייעצה לי לעשות ככה.
ובאמת התחלתי לעשות ככה והתפלאתי עד כמה שזה נכון ועד כמה שזה
פשוט, גיליתי שגם כשאני עצובה כל מה שאני רוצה זה חיבוק. עד
כמה זה צורך בסיסי וכמה שהתשובה לבעיה גדולה שכזו כל כך
פשוטה.
חיבוק. מזה חיבוק? כמה ידיים שעוטפות אותנו? קרבה של גוף עם
גוף?
לפעמים אנחנו חושבים שאם נמצא אהבה אז יהיה לנו טוב.
שאם נזכה בלוטו אז יהיה לנו טוב.
שאם יהיו לנו חיי חברה עשירים אז יהיה לנו טוב.
שאם נהיה מפורסמים אז יהיה לנו טוב.
שאם נגיע להישגים והצלחה בקריירה אז יהיה לנו טוב.
אז כל הדברים האלו יעשו לנו רק בהתחלה טוב- עם הזמן גם הם
יביאו בעיות משלהם.
צריך לעשות מה שטוב לנו וצריך להתחיל עם השינוי הזה עכשיו.