יש מלאך בשמיים. מלאך ששומר עליי. ועל הבנים שלו. ועל האחים
שלו.
המלאך שומר עלינו שלא יקרה לנו כל רע. טוב, לא הרבה רע.
המלאך מניח לאלוהים להמטיר עלינו מחלות.
להפיל עלינו קשיים. הרבה עימותים.
לזרוע כמה בוגדים בקרבנו.
הוא מניח לו להקשות עלינו.
אבל דבר אחד הוא לא נותן לו לקחת מאתנו- את החיים. את קדושת
החיים.
הוא נותן לו להקשות עלינו, כדי שהחיים הבאים שלנו, למעלה
בשמיים, יהיו יותר קלים.
"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו".
כלומר, מי שרע לו מאד בעולם הזה, הסבירות היא שהעונשים שיקבל
בעולם הבא, יופחתו, שכן סבל הוא די הרבה בעולם הזה.
לרשע- טוב לו כאן, וזה לא ברור לנו- הוא הרי כל כך רע... סימן
שלאחר מותו הוא יסבול כל כך הרבה.
איך אנחנו אמורים לקבל את העובדה שהמלאך שנמצא בשמיים, בעצם
אמור היה להיות אתנו כאן ולחיות אתנו חיים רגילים ולעזור להפוך
אותם לקצת יותר נורמלים?
איך מקיימים מערכת יחסים עם מלאך?
פעם, אחד האחים של המלאך הלך לקוראת בקלפים (או בכף היד).
היום הוא לא היה עושה את זה בשום אופן, משום שהתורה אוסרת על
כך.
אך אז הוא היה שבור מהמעבר של המלאך למקום אחר, בו לא יוכל
להיות עמו עוד בקשר.
הקוראת בקלפים (או בכף היד) ישר זיהתה עניין חשוד, ושאלה אותו
לשם המלאך.
ענה שהמלאך הוא בנאדם שהיה לו אח.
ענתה הקוראת ,שהמלאך פורש את כנפיו מעל האח, ומגן עליו שאף אחד
לא יתקרב עליו ולא יאונה לו כל רע.
האיש התחזק. גם בדת.
אני מניחה שהיום המוות יותר מקובל ומובן עליו.
אין דרך אחרת.
החזרה בתשובה היא אחת התמודדות היותר הגיונית במקרים שכאלו. זו
דעתי הפרטית.
כששמע הבן של המלאך, שלא זכה להרבה זמן עם המלאך, מאמו של
המלאך, על כל הסיפור עם הקוראת, קוננה בו הקנאה.
הבן חיפש משך חייו קשר למלאך והיה רוצה להכיר אותו יותר.
הסיפור הזה ריגש אותו.אך גרם לו לתזוזה קטנה.
אני מקווה שלכל אחד מאתנו יש מלאך ששומר עליו.
תאמינו בזה.