אצבעותיו של גקר תופפו בעצבנות על השולחן בזמן שישב מול המחשב
בגב כפוף אך עם ציפייה בעניים. שערו היה פרוע וסימנים של חוסר
שינה ניכרו בעיניו. גקר הזיז את הכיסא עליו ישב לאחור והתרומם
בכבדות. הוא לא היה מסוגל לשאת בלחץ יותר. הוא התהלך באיברים
שמוטים אך בכוננות מלאה למטבח. הוא ניגש למקרר ובמאמץ פתח
אותו. רוח קרה נשבה על פניו והוא חייך קלות. הוא הציץ פנימה
ווידא שכל דבר אכן נמצא במקומו. גקר היה טיפוס שקט בעל פנים
שלבות ולא מאיימות, כבר יומיים שהוא מחכה לרגע ההתקשרות. המועד
האחרון חלף מזמן.
היתכן שטריליגון נהרג?
הוא החליט שהוא חייב לפעול, הוא הוציא את המבחנה בזהירות רבה
מהמקרר והכניס אותה לצידנית. סגר אותה היטיב ויצא החוצה.
רחוב קינג ג'ורג' לא היה הרחוב החביב עליו אבל נקודת החרום
שנקבעה מראש כפתה עליו ללכת בדרך זו.
גקר הסתכל סביב על האנשים, כה תמימים חשב. הוא היה מפוחד ונרגש
כאחד.
גורל מאות אנשים תלוי עכשיו בידיו, העוצמה שחש פתאום הייתה
עצומה.
אך מישהו חיבל בתוכניותיהם, מוקדם בשביל להיות מאושר. גקר
החליט לעבור לצד השני של המדרכה, גן מאיר היה מאיים באותו זמן
ושם היה חשוף במיוחד.
שתי מכוניות עצרו ונתנו לו לעבור. הנהגים שבמכוניות בחנו אותו
בעיניהם וגקר הרגיש זאת. הוא התחיל להאיץ את קצב הליכתו.
לראות אדם בעל עיגולים שחורים מסביב לעניים וצידנית לא היה
מראה שכיח במקום בו נמצא, ומבטים רבים ננעצו בו. כאשר הגיע
לשדרות בן ציון התיישב על הספסל הראשון לפי ההוראות הברורות
שיש לנקוט בעת צרה. שעה חלפה וגקר שקע במחשבות, עד שלפתע בחורה
צעירה התיישבה לידו
"תגיד יש לך סיגריה?" שאלה
גקר הסתכל עליה ובחן אותה
"איזה סוג?"
"לא משנה לי", השיבה לו בחיוך
גקר ידע שזוהי האות וקפץ מהספסל ונעמד מולה. היא הייתה בעלת
שיער שופע בצבע ורוד.
"בואי יש לנו עבודה רבה לבצע, טריליגון נעלם והמבחנה פה איתי",
הבחורה בורוד השיבה לו מבט של תמיהה ונעמדה גם היא.
היא לא אהבה שמעצבנים אותה ולכן שאלה בפעם השנייה, "יש לך
סיגריה?"
"את מושלמת, ידעתי שטריליגון יבחר יורש טוב. קלטתי את הסימן
עכשיו בואי אחרי", ענה קגר ופניו שעד עכשיו היו שמוטות הוארו
פתאום באור חיוור. הוא החל ללכת לכיוון דיזינגוף סנטר.
"תקשיב, הרגע נפגשנו, אני חושבת שאני צריכה להכיר אותך יותר
לפני שיקרה משהו", הבחורה בורוד אהבה גברים שמובילים ובמיוחד
מהירים ונועזים, אך הבחור שזה עתה התחילה איתו היה בהחלט מהיר
מידי.
"אני ג'יל גקר, מי שלח אותך הנה?" לרגע נעצר והרהר. אולי פגש
בבחורה הלא נכונה?.
"אמא, ואני אמורה לקנות לה משהו בסופר", סיפרה הבחורה בורוד
וקרצה.
גקר המשיך בדרכו, הבחורה שטריליגון שלח לו הייתה מקצועית
ביותר.
הבחורה בורוד שנשארה מאחורי גקר במרחק של כמה צעדים רצה לעברו.
היא שילבה את ידה בידו ,הציצה לפניו וחייכה. היא מצאה את הבחור
המושלם בשבילה.
"נעלה דרך החניון השמירה שם רופפת, יהיה אפשר לעבור ללא בדיקות
מיותרות", אמר.
הם עלו דרך כביש המכוניות העולה אל החניון שעל גג דיזינגוף
סנטר. הבחורה בורוד צחקקה כשעברו בריצה את השומר הרדום.
"למה אתה מסתובב עם התיק המכוער הזה?" אמרה הבחורה בורוד בגועל
בזמן שחיכו למעלית.
גקר ידע למה הכוונה שלה, התיק מושך יותר מידי תשומת לב. הבחורה
שעמד מולה הייתה אחת הבחורות החכמות ביותר שפגש בחייו.
צלצול הפעמון הודיע לשניהם כי המעלית הגיעה ודלתותיה הולכות
להיפתח .
הם נכנסו למעלית ויצאו בשילוב ידיים, הכיסוי המושלם. גקר פנה
שמאלה ועלה במסדרון ארוך.
"תגידי לי אם את רואה משהו יוצא דופן", אמר גקר בקול צלול
הבחורה בורוד כבר הייתה מוכנה, הם הכירו מספיק חשבה, לאן הוא
לוקח אותי?
הם עצרו בפתח של חנות ואיש בעל חלוק לבן חייך אליהם
"אתה לוקח אותי לטעימות?" אמרה לו הבחורה בורוד ועיוותה את
הפרצוף, בזמן שהאיש בחלוק הלבן הסתכל עליה במבט פגוע.
"במה אפשר לעזור לכם?" שאל האיש בחלוק הלבן בעת ניסיון להשיב
לעצמו את החיוך
"הבאתי סחורה", אמר גקר
זה הספיק. מיד הוביל אותם האיש לדלת מסורבלת שהייתה נסתרת לעין
הציבור.
"את הדלת תצטרכו לעבור לבד", אמר האיש בחלוק הלבן והשאיר אותם
לבד.
הפרצוף של גקר איבד את חיוכו והוא השפיל את המבט. לפתע נזכר
בסיכה שהייתה בתוך כיסו. באותו זמן שגקר הוציא את הסיכה והתחיל
לנסות לפרוץ את המנעול של הדלת. פתחה הבחורה בורוד כפתור
בחולצתה, היא הבינה את הרמיזות שלו.
גקר שכבר הבין שבעזרת סיכה לא יוכל לפרוץ את הדלת, קלט את
מעשיה של הבחורה בורוד והביט בה.
"את המומחית פה משנינו, אולי תעזרי לי לפתוח את הדלת?"
הבחורה בורוד הבינה שמאחורי הדלת הזאת מחכה להם חדר בודד
ולבד.
היא הושיטה את אצבעותיה לידית ופתחה את הדלת. גקר הביט בה
נפעם, "מדהים", אמר לה ונכנס לחדר.
החדר היה לבן לחלוטין ובצידו חלון גדול שהשקיף על תנועת
המכוניות מתחת לשער "קסטרו". במרכזו היה כיסא קטן ועליו ישב
איש גדול, ומולו מבחנות.
"טריליגון", אמר וצעד גקר לכיוון מרכז החדר
"אני רואה שמצאת אותי, עכשיו הבא את הנסיוב!" אמר טריליגון
ורטט של עוצמה עבר בו
גקר צמצם את עיניו והביט בו בחשד. הבחורה בורוד נכנסה לחדר ובד
היה קשור סביב עיניה "גקר מותק... אני כאן", וחיוך נשמע בקולה

"לא , צאי מכאן! זוהי מלכודת!" צעק גקר ברגע שקלט את מה שאמרו
לו חושיו. הדלת הלבנה נסגרה מאחוריהם בטריקה.
"לא יכול להיות שבגדת בי טריליגון... אני בטחתי בך", אמר גקר
בחשד.
"אתה וכל חברת אסם", אמר וחייך
"אינך יכול לעשות זאת! הינך יודע שמאות ילדים ברחבי הארץ
מקיאים ברגעים אלה ממש, וזאת לאחר הצצה באריזה של המוצר בלבד.
הבמבה של חברת פרפר מגעילה!" אמר גקר והידק את ידיו על
הצידנית
"ידידי חשוב קדימה, עתידה של אסם הוא קריסה. האימפריה האגדית
קורסת ברגעים אלה ממש ואתה תיפול איתה. במבה פרפר תציל את
המוניטין של הבמבה ברחבי העולם. הצטרף לכוח המחודש!"
הבחורה בורוד הורידה את הבד מהעניים, "הקשב גקר, אני ממהרת
במקצת ואשמח אם ידידך יצטרף אלינו, אך בבקשה הפסיקו לדבר!"
גקר הבין, כולם בגדו בו. אפילו הבחורה בורוד הייתה שלהם. לא
הייתה לו ברירה, הוא פתח את הצידנית והוציא את המבחנה הזהובה.
"טריליגון, נשבעתי אמונים לחברת אסם, איני יכול להביא לך את
המתכון!"
טריליגון שלח את ידו והחזיק בה באוויר, מנסה על ידי כוח המחשבה
להביא את המבחנה לידיו, ללא הצלחה.
הרגעים הבאים עברו על טריליגון באיטיות אף על פי שהיו מהירים
מאוד.
גקר פתח את מכסה הנסיוב וריח חמאת בוטנים התפזר בחדר במהירות.
הוא ידע שאכילת הנסיוב שהכיל צורה מרוכזת ביותר של חמאת בוטנים
יביא למוות מידי. הוא הרים את ידו ושפך את כל תכולת המבחנה
לתוך פיו בבליעה.כמה רגעים לאחר מכן השתטח גקר על הרצפה
ונהרג.
טריליגון שהסתפק במילה "לאא!" קם מכיסאו הזעיר ובאותה עת הפיל
אות. היה לו מבט של ריקנות בעיניים, הוא הלך לכיוון החלון
ובניסיון נואש אחרון זרק עצמו נגד החלו  ,שבר אותו לרסיסים,
נפל למטה ומת מיד במקום.
הבחורה בורוד הלכה לסופר סנטר וקנתה מרכך כביסה, לפי בקשת
אמה.

לאחר האירועים שקרו באותו יום משונה, נפלה אימפריית אסם ואיתה
גם פרפר. טרור וכאוס שררו בכלכלת הבמבה, נוצר צורך בכוח חדש.
כוח אשר ישלוט בשוק הבמבה ברחבי הארץ. כוח אשר ימחץ את אוסם
ופרפר יחדוה. כוח ציוני. היה צורך בקבוצת יהודים מאמינים אשר
יטענו שקיבלו מתכון לבמבה מה'.
למרבה הפלא נוצרה כך - במבה בנג'י.