אני רוצה שתדע שאני אוהבת אותך,
אוהבת אותך לא משנה מה,
אוהבת אותך ברע ובטוב,
ואוהבת את המחשבה של לאהוב.

אני רוצה שתבין את זה לבד,
אני לא רוצה להגיד לך,
אני רוצה שתבין רמזים,
כמו במשחק בלשים.

אני לא יודעת אם כבר הבנת,
אבל נראה לי שכן,
אבל לא נראה לי שאכפת לך,
כי אתה לא מראה.

אתה מחזיר לי אהבה,
אבל אתה משחק בי כמו כל שאר האחרות,
אבל  לי כבר נמאס,
נמאס לי לראות את הלב שלי שבור למיליוני חתיכות,
כל פעם אתה פוגע בי מחדש,
וכל פעם אתה רואה אותי נשברת.

אבל אז אתה בא,
כמו האביר עך הסוס הלבן,
הזה שקראתי עלו שהייתי קטנה,
באגדות, בלילות,
ואוסף את כך השברים,
ומשחק בלב שלי שוב,
כאילו שהייתי משחק ילדים.