שמרית שרף / ולפתע- נרקסיזם |
כמו הדם
הנוזל באיטיות
לאחר שנחתך עוד וריד.
כמו טיפת גשם,
שנוחתת אל תוך
שלולית מים,
אני קדושה.
מרחפת מעל פניי האדמה,
רואה כל מה שהעין
אינה מסוגלת לתפוס.
מקום בו האדם הפשוט
הולך לאיבוד-
עבורי הוא בית.
אני קדושה,
אבל גם זה
אינו,
אלא למראית עין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|