650 שקל? זה הכל?
כשתהיה בן 83 ותשב כל היום בבית, תשתה כוס תה עם נענע ותטבול
בתוך זה פתי-בר מעופש למראה עם טעם שמזכיר את ריאל מדריד של
עונת 2004/05, עוד תודה לביטוח לאומי, תוך כדי צפייה בבנו של
פרדי אדו מוליך את בארסה לטרבל, כמאמן. או אז תבליח ממעמקי
האמנזיה מחשבה "שיואו, איך קראו לו, ליוצר המוכשר הזה, איך הוא
ידע שזה יקרה..."
כשתסיים להתרגש מהעובדה שפעם קראת ספרות ושירה באינטרנט (מושג
שבשנת 2063 כבר לא קיים) תקרא לשותפתך לחדר בבית האבות, מור,
ותוך כדי מריבה על 'מי השאיר את הג'ויסטיק של הפלייסטיישן 17a
בתוך הכוס של השיניים התותבות', תספר לה על ההבזק המחשבתי שהיה
לך. תריבו קצת, אתה תנסה לשכנע אותה שמדובר באיזה 'גור' אחד,
היא עדיין בטוחה שזה היה ביום החמישי... היא כבר לא שומעת
טוב. תהיה מלחמת מקלות הליכה. מור תפסיד כי ייקרע לה הצינור של
הקטטר, אבל במהלך מבריק אחרון היא תציע לך להכריע את ההתמודדות
באמצעות משחק כדורגל של בית האבות בספורטק צפון ת"א. ההצעה
תידחה לבסוף, כי לא יהיו מגרשים פנויים. ככלות הכל תקנו כדורגל
שולחן, ואז כשתראה את חשבון האשראי ותצעק קצת על מור ('אמרתי
לך להפסיק עם המשלשלים ועם מסטיק קינמון!' מור בתגובה- 'אני
לפחות יכולה ללעוס!'), תגיד תודה ותברך את היום בו שילמת את
אותם 650 שקלים למדינה - כשתגיע לגיל המופלג של 83, כשכל מה
שיישאר לך להוריש זה הגידול הממאיר של אשתך בבית השחי - אז
תודה על כך ששילמת 650 שקל ביטוח לאומי. באותם 650 שקל שילמת
על כדורגל שולחן, מסטיק קינמון ומשלשלים - הנה עוד 3 דברים
להוריש.
ככה בונים תוכנית לעתיד. ומי אמר שאין תכנון במדינה הזו?
מוקדש בהמון אהבה לשי היקר, מנהל חביב ואהוב, שקצת התעצבן על
גובה מס הכנסה ובטח"ל שגבו ממנו...