איך כואב יקירתי, איך מוזר
התחברו השורשים, התחברו הענפים.
איך כואב יקירתי, איך מוזר
להתחלק לשתיים תחת המסור.
לא ירפה הפצע על הלב,
ישפך בדמעות טהורות.
לא ירפה הפצע על הלב,
ישרף באש בוערת.

כל עוד אני חיה - אהיה איתך,
הנפש והדם לא נפרדים.
כל עוד אני חיה - אהיה איתך,
אהבה ומוות תמיד ביחד.
תישא איתך אהובי,
תישא איתך לכל מקום,
את אדמתך שלך וביתך.

אבל אם אין לי עם מה להתכסות,
מרחמים שלא מרפים.
אבל אם אין לי עם מה להתכסות,
מהקור והחושך?

לאחר הפרידה תבוא הפגישה,
אל תשכח אותי אהובי.
לאחר הפרידה תבוא הפגישה,
נחזור שנינו - אני ואתה.

אבל אם אני אעלם,
לתוך קרן האור של השמש.
אבל אם אני אעלם,
לכוכבים, לשביל החלב.

אני אתפלל בשבילך,
שלא תשכח את דרכך.
אני אתפלל בשבילך,
שתחזור ללא כל פגע.


בנסיעה בקרון המעושן
הוא נהיה חסר בית ושקט.
בנסיעה בקרון המעושן
הוא פעם בכה פעם ישן.
כשהרכבת במורד החלק
פתאום התעקמה בשיפוע מפחיד.
כשהרכבת במורד החלק
ניתקה את גלגליה מהפסים.
כח לא אנושי
מחץ את כולם.
כח לא אנושי
הוריד דבר ארצי מעל פני הארץ.
ועל אף אחד לא הגנה
הפגישה שהובטחה.
ועל אף אחד לא הגנה
היד שקראה מרחוק.

עם אהובים אל תפרדו.
תצמדו אליהם בכל כוחחם.

ובכל פעם תיפרדו לעד
כשאתם הולכים לרגע בלבד.