שני הצדדים רבים,
שני הצדדים רבים, רבים עליי.
הצד האפל קורא לי לחיות בתחתיות בשאול כיוון ומשימתי נכשלה
בעולם, לא הצלחתי לשמור על אלה שהופקרו בידי.
"אני כישלון," צעקתי בשמי שמים, "כישלון נחרץ." אפשר גם לחשוב
כמה אנשים הוטלו בידיי, אם לא מספרם לא יעלה על יותר מיד אחת.
הצד האפל קורא לי באוזניי והצד הטהור שולח אותו לתחתית השאול
חזרה.
זה מה שהיה קורה כל פעם שאני פגעתי, הצד הטוב שלי השתלט בסופו
של דבר על הצד הרע, והשליט סדר ואהבה.
זה היה עד עכשיו, עכשיו הרוע הוא גדול מדי מכדי לשנוא, "חדל
ייסורים, חדל כעסים," קרא לי הצד האפל כיוון ורצה שאני יצטרף
אליו.
ואילו הצד השני, הצד הטהור, קרא וחזר באוזניי, שומעים את דבריו
אליי, "אל תפחד, אנחנו איתך." ואני, שליבי התקשח לאבן, סרבתי
לעזרתם.
שונא אותם, שונא את הרגשות שהיו לי, שונא את הצד הטוב שבי,
שונא את האנושיים חסרי הכוח האלה.הרוע השתלט והוא יכבוש בסערה
כל אויב. זמן המהפכה האמיתית הגיע, והפעם הטוב לא ינצח.

ריב על בן אדם אחד בין שני ממלכות.
ממלכת שמים וממלכת השאול, שתי הממלכות החזקות בעולם, אשר כוחם
עולה על כל כוחה של כל דבר אחר בעולם הזה.
מלחמה, אך הנפגע היחידי ממנה הוא
לא אחר מאשר אני