בני ישראל הולכים במדבר. שמעון ויחזקאל שני קשישים מהעבדים
ששוחררו מעבדות לחירות, הולכים בכבדות ובהיסוס לצד משה אשר
צועד בראש ה'מטיילים' ומטהו בידו.
הסיטואציה מתרחשת סביב הצורך הדחוף של יחזקאל, כבד השמיעה,
ל"התייחד עם הטבע"

יחזקאל: [צועד באי נוחות לצד שמעון ומסביר לו את המצב העגום
אליו נקלע גופו]
שמעון: [שמעון, כדוברו של יחזקאל חברו הטוב, פונה אל משה ואומר
בקול] מויש'ה.
משה: [ממשיך ללכת]
שמעון: מויש'ה!
משה: [ממשיך בהליכתו]
שמעון: נו, מויש'ה!
משה: [מוציא מאוזנו הימנית את אוזנית נגן הmp3  ואומר בכעס קל]
מה?!
שמעון: ליחזקאל יש, אהה... אתה יודע.
משה: מה יש לו?
יחזקאל: [מקפץ במקומו בעצבנות]
שמעון: נו... הוא צריך... אהה...
משה: מה צריך?
שמעון: נו... אה...
משה: תגיד לי, מה יש לך?!
שמעון: לא לי, ליחזקאל.
משה: מה יש ליחזקאל?
שמעון: הוא צריך...
משה: [בעצבנות] מה???
שמעון: פיפי.
שאר הצועדים: [משתיקים את שמעון עם האצבע על פיהם] שששש...
משה: [בלחש] מה הבעיה? שיעשה.
שמעון: [אומר בקול רם מאוד באזנו של יחזקאל] הוא אומר שתעשה!
יחזקאל: [תוך כדי קפיצה קלה במקום לוחש דבר מה באוזנו של
שמעון]
שמעון: [מנענע את ראשו כמבין ופונה אל משה בשנית] הוא לא
יכול.
משה: למה?
שמעון: הריצ'רץ' סגור.
משה: אז שיפתח אותו.
שמעון: [באזנו של יחזקאל] הוא אומר שתפתח את הריצ'רץ!
שאר הצועדים: [מתחילים לגלות עניין בנעשה אצל יחזקאל ומקשיבים
לשיחה בין השלושה]
יחזקאל: [לוחש באוזנו של שמעון]
שמעון: הוא לא יכול.
משה: למה?
שמעון: כי הוא תקוע.
משה: אז שיקרע את הריצ'רץ'...
שמעון: [באוזנו של יחזקאל] הוא אומר שתקרע את הריצ'רץ'!
יחזקאל: [לוחש באוזנו של שמעון]
שמעון: הוא לא יכול.
משה: למה לא?!
שמעון: כי הם יפלו.
משה: מה יפלו?!
שמעון: המכנסיים.
צועד אחד (שפספס את הנאמר): מה הוא אמר?!
צועד שניים: שיפלו ליחזקאל המכנסיים.
צועד אחד: למה?!
שאר הצועדים: [משתיקים אותו]
משה: תגיד לו שזה לא נורא...
שמעון: [ליחזקאל] הוא אומר שזה לא נורא ושתפיל את המכנסיים!
צועד אחד: מה הוא אמר?! אני לא יכול לשמוע!
שאר הצועדים: [משתיקים אותו]
יחזקאל: [לוחש לשמעון]
שמעון: הוא לא יכול.
משה: [בעצבנות הולכת וגוברת] למה לא?!
שמעון: הוא מתבייש...
משה: ממה יש לו להתבייש?
שמעון: [ליחזקאל] הוא שואל למה אתה מתבייש להוריד את
המכנסיים!
יחזקאל: [לוחש לשמעון באוזנו]
שמעון: הוא אומר שכולם מסתכלים עליו.
משה:  [מסתכל אחורנית]
שאר הצועדים: [שורקים ומשחקים ביו-יו כאילו מעולם לא שמעו על
יחזקאל ומכנסיו]
משה: תגיד לו שאף אחד לא מסתכל עליו...
שמעון: [ליחזקאל] הוא אומר שאף אחד לא מסתכל עליך!
יחזקאל: [לוחש לשמעון]
שמעון: הוא אומר שכולם מקשיבים לו.
משה: תגיד לו שאף אחד לא מקשיב לו!
צועד אחד: מה הוא אמר?!
שמעון: [לצועד שלא שמע] שאף אחד לא מקשיב לו...
צועד אחד: אהה...
יחזקאל: [לוחש באוזנו של שמעון]
שמעון: הוא אומר שעדיף שהוא ילך הצידה ויקרע את הריצ'רץ'.
משה: שילך.
שמעון: [ליחזקאל] הוא אומר שתלך!
יחזקאל: [לוחש באוזנו של שמעון]
שמעון: [צועק באוזנו של משה] הוא אומר שהוא הולך!
משה: [נרתע קצת מהצעקה של שמעון] יופי, שילך.
שמעון: [ליחזקאל] הוא אומר שתלך!
יחזקאל: [לוחש באוזנו של שמעון]
שמעון: הוא אומר שכבר אמרת לו ללכת והוא הולך, אבל אם אתה רוצה
שיפסיק ללכת אז תגיד לו לעצור.
משה: [בבהלה] לא, לא! שימשיך ללכת! שימשיך ללכת! כמה שרק ירצה,
רק שילך!
שמעון: בסדר, מויש'ה, אז אתה רוצה שאני אגיד לו ללכת?
משה: לא, לא... הוא הולך.
שמעון: אז להגיד לו לעצור?!
משה: אל תגיד לו כלום.
{יחזקאל צועד אל מחוץ לבמה}
שמעון: הוא עצר...
משה: יופי, שיסיים ויחזור לפה.
שמעון: אבל עדיין רואים אותו.
משה: זה בסדר, אף אחד לא מסתכל עליו...
צועד אחד: נו, הוא הוריד כבר את המכנסיים?
צועד שניים: עדיין לא, הוא נראה לי מנסה לקרוע את הריצ'רץ'.
צועד אחד: אהה...
שמעון: [צועק ליחזקאל אל מחוץ לבמה] יחזקאל! זה בסדר שרואים
אותך כי אף אחד בכלל לא מסתכל!
{שמעון מתאמץ לראות את יחזקאל ואז פונה אל משה}
שמעון: נראה לי שהוא המשיך ללכת...
משה: מה זאת אומרת נראה לך?!
שמעון: אני כבר לא רואה אותו ממש אז אני מניח שהוא המשיך
ללכת.
משה: [בפאניקה] המשיך ללכת?!
שמעון: כן, אבל אל תדאג! הוא חית מדבר, היחזקאל הזה! תוך שנה
שנתיים... ארבעים, הוא בארץ.
משה: ארבעים שנה?! איך אפשר לשרוד ארבעים שנה במדבר?!
שמעון: נו, זה רק מוטיבציה -  אני אומר לך, רק מוטיבציה!