[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יש את הפעמים האלה שאתה שואל את עצמך שאלה, שכבר לא אמורה
לעניין אותך... דברים על אנשים אחרים, שכבר לא אמורים לעניין
אותך, וזה מעניין אותך. אז אתה שותק, במקום לשאול אתה שותק.
אתה רוצה לשאול, אבל אתה לא שואל.
אולי זה דחף לדעת, אבל אתה מנסה לעצור אותו,
אולי זה צורך, אבל אתה משתלט עליו.
אני חושבת לפעמים, מה קורה כשאנחנו מקבלים כל מה שאנחנו
רוצים?
יש ריקנות. זה מה שיש... יש ריקנות גדולה. כי השגת הכל, והדרך
לפעמים יותר חשובה מהמטרה.
ולפעמים המטרה לא מקדשת את האמצעים, ולפעמים המטרה לא מגיעה
ועדיף שזה ככה.
כל האנשים האלה, שעוברים לידכם יום-יום, שאלתם את עצמכם פעם מה
הם חושבים? מה הם אומרים לעצמם כשאתם עוברים לידם? מעניין איך
החיים שלהם נראים? מעניין איך המחשבות שלהם נראות?
גם הם מסתירים דברים? גם הם שותקים לפעמים? גם הם שואלים שאלות
שלא אמורות לעניין?
לחשוב שכל מי שעובר לידי יום-יום, יש לו מחשבות, יש לו רגשות,
יש לו רצונות, יש לו צרכים, יש לו בקשות, יש לו משפחה ויש לו
חברים, וגם להם יש מחשבות ורגשות, רצונות וצרכים, בקשות
ומכרים...
אנחנו קשורים אחד לשני, בחוט שלפעמים לא נראה לעולם. אנחנו
קשורים אחד לשני כי ככה אנחנו צריכים... אנחנו צריכים להיות
תלויים במשהו, כדי שנרגיש חיוניים. אולי לא נדע, אולי לא נודה,
אבל זה ככה... אתה צריך להרגיש שמישהו אחר, לא משנה איפה, חושב
עליך גם. לדעת, שגם אתה חשוב למישהו, שגם אתה עושה למישהו את
היום... ואני יודעת שכל בנאדם עושה למישהו את היום לפעמים, בלי
שהוא יודע בכלל. ולפעמים חיוך אחד קטן יכול לשנות המון,
ולפעמים הבנאדם הכי שולי בחיים שלכם יכול לעזור לכם הכי הרבה.
עם הרעיונות שלו, והחיוכים שלו, והבקשות שלו, אולי הוא היחיד
שיכול לעזור גם אם לא צריך עזרה, גם אם לא יודעים שצריך עזרה.
איזה מזל זה, שאנחנו לא קיבלנו כל מה שאנחנו רוצים, כי אחרי
האושר האינסופי הזה, שהוא בעצם נמשך רק כמה רגעים, יש ריקנות.
ריקנות שעוטפת בלי סיבה. יופי כל כך מושלם שעושה לך רע. רגש כל
כך טהור עד שהוא מכאיב.
צריך איזון בחיים. צריך משהו שיקשר בין כולנו.
הדמעות, החיוכים, האנשים האלו, זה מה שמקשר בין כולנו, ולא
משנה אם האמונות שלנו שונות, והמוצא שלנו שונה והפחדים שלנו
שונים. אנחנו דומים. אנחנו אנושיים. ואנחנו קשורים אחד לשני.

המילים הקטנות שאתם אומרים יכולות להשפיע המון...
כשאתה אומר לבנאדם תודה, שהוא לא מצפה לה, זה אומר המון.
כשאתה אומר לבנאדם שאתה אוהב אותו, סתם כדי להזכיר לו את זה,
זה אומר המון.
כשאתה מחייך למישהו, סתם, כדי שיחייך גם, זה המון.
אחרי הכל, כולנו קשורים.

ואני קשורה אליך בחוט אדום ודמיוני...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
א': מה אתה עושה
כיום?

ב': משפר
בגרויות.

א': וואלה? איזו
בגרות אתה רוצה
לשפר?

ב': את הבגרות
המינית שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/6/05 16:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון דניאל צפריר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה