אני מהלך במשעול פנייך
באצבעות עיוור
שואל את סוד היופי.
כך מחשבותי-
תוהות על פני עולם.
עולות אלי פסגות
גולשות עם ערפילים,
אובדות-
כעיזים בואדיות.
ובערב
עת שנותי מחשבות קיצן,
מה נותר למחשבות
מלבד לשוט ברפסודה
של מילים.
בים בלתי נראה
כשרוח הרהורים
נושבת במפרש.
ומתערבבים אני באת
את באני.
ערבית ושחרית
תחילה וסוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.