יש לי שאלה:
כמה פעמים בחיים שלכם יצא לכם לקרוא עיתון כלשהו, ולא למצוא שם
איזה מדור רכילות עסיסי כזה, אחד שיספר לכם על סלב פלוני,
שאתמול עשה כך והיום כך ומחר הוא ילך לפה ויחזור לשם וכו'?
כמה פעמים יצא לכם לראות בטלויזיה, איזו תכנית רכלנית כזו או
אחרת, ואפילו סתם במקרה בחדשות, איזה נושא שמדבר, שוב, על סלב
פלוני שעשה כך וכו'?
וכנ"ל לגבי האינטרנט.
עכשיו, זה לא משנה כמה פעמים (אני בטוח שיצא לכם לקרוא או
לשמוע או לראות איפשהו, איזו רכילות על סלבס) באמת זה קרה,
השאלה שלי היא - לא נמאס???

חשבתם פעם - "איזו באסה זו, לחיות בתור סלבריטאי (או בשמו
העברי - א"מ = אישיות מפורסמת), כי כל הזמן יש מישהו שירכל
עליו וייכנס לו לורידים של החיים, ומפעם לפעם הוא גם ימציא
עליו חדשות, כדי שיהיה לו על מה לקבל את המשכורת?"
אני כן. הרבה מאוד.
למעשה, אני חשבתי כבר יותר מזה - איך יכול להיות שהתקשורת
הרכלנית באשר היא, מגיעה למצב שבו היא אומרת דברים שהיו/ לא
היו, ויוצאת מזה נקי?
זה מוציא אותי מדעתי.
יש מושג כזה שנקרא - חופש הפרט. או - הזכות לפרטיות.
יש כזה, אני יודע שיש. אבל השאלה שלי היא - האם הרכלנים האלו
למיניהם, גם יודעים?
אין איזה חוק מסוים שיכול לעצור אותם?

יש תכניות מעצבנות כאלו שכל הזמן הן מגישות את אותו תוכן רדוד
ופוגע - פלוני אמר כך, פלוני עשה כך, פלוני אכל מאכל מסוים
ואמר שהוא טעים/ לא טעים, פלוני הלך לשירותים בשעה X ויצא משם
בשעה Y, בשעה טובה ומוצלחת... פלוני פה ופלוני שם, ואני שואל -
מה??? גם בשירותים הם עוקבים אחריו?
אבל מה שיותר מסקרן אותי זה - למי לעזאזל, זה ממש אכפת מה
פלוני עשה/ אכל/ שתה/ פלט/ קלט וכו'???
כלומר, הרי תכניות כאלו לא ישודרו בשביל הקירות. חייב להיות
מישהו שרואה אותן...

אם אתם תוהים למה פתאם החלטתי לדבר על זה, אז זה פשוט - נכון
לזמן כתיבת המונולוג הזה, העולם כולו נסער מפרשיית קיילי מינוג
והסרטן שלה. לפני קצת יותר זמן, פרשיית סלב אחר שהיה איתו איזה
משהו. ואני בטוח שעד שהמונולוג הזה יתפרסם, העולם כולו יהיה
תקוע בעוד פרשיית סלב כזה או אחר, ומה שהרכלנים אומרים עליו.
"פרשיית השבוע"...
מצחיק ועצוב בו זמנית.
מה שכן, זה גועל נפש אחד גדול. ביזיון לאנושות.