|
יום עצוב
פרח רקוב
מדם עקוב
על גבו שכוב
נפח את נשמתו
במלחמה על אדמתו
עשה כל שביכולתו בחייו
אך דבר לא נותר עכשיו
מלחמתו אינה לשווא
אך הלב מרגיש רעב
דבר לא יחוש עוד לעולם
לבו נדם
גורלו נחתם
ילד תם
בלב כולם תחושת נקם נמרצת
עוד שנייה והיא כבר מתפוצצת
לא הספיק להפרד מאהוביו
לא ראה זמן רב את חבריו והוריו
חרדים הם בגללו
כואבים על גורלו
מלווים ילדם בדרכו האחרונה
מלבם נעלמה האמונה
מתקשים להאמין שזהו בנם
שכוב על גבו שותת דם
עטוף הוא בתכריכים ובדגל
בארון הוא נישא לא יילך עוד ברגל
להיפרד הם מסרבים
אותו הם כל כך אוהבים
הארון כבר נטמן
תם לו הזמן
לא ישוב עוד הילד
לא ישוב לעולם... |
|
|
החיים חרא,
החמסין מעיק,
מטאליקה בפול
ווליום לאזניים
מזיק,
לקרוא שירים
בבמה - רעיון
מבריק,
וזהו בערך.
הגליק.
ארגנטינאי
בדיכאון קיץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.