הכאב התגנב בעורמה אל הגוף המתעורר. לאט לאט מתוך טלטלה בקצב
הדם, החל להתפשט כלפי מעלה. מטפס מאזור האגן וזוחל אל הגב
התחתון. מקרין כלפי עמוד השידרה והעורף.
מתנועעת בין כאב לערות התפתלה היולדת במיטתה, חשה את המאבק
השרירי המתחולל בין ירכיה ואת הלב המבקש להתפוצץ.
כבר שעות שהגוף מבקש אך נותר ללא מענה.
לרגע נדמה היה שנכנס להילוך גבוה, אך אז באה הרגיעה.
הדמעות התחלפו באנחה חרישית וממושכת. קינה לחיים המהססים לבקוע
מתוכה. קדימה ואחורה קדימה ואחורה נעה במיטתה.
רופא שנכנס לחדר ביקש להחיש את הצירים. מותשת נענתה לבקשתו
וחשה כיצד הטיפות הממריצות מתחילות לשטוף את עורקיה.
הנשימה נעשתה מואצת וההתכווצות חזקה. התודעה ריחפה לה אי שם
מעל והגוף החל לצאת מכלל שליטה. כיווץ והרפייה כיווץ והרפייה,
סימן המוניטור ובישר את הכיווץ הבא. קווקוי הצירים נערמו אט אט
על גבי הצג וסימנו בכאב את הולם ליבה. הקינה המיובבת הפכה
לזעקה הולכת וגוברת. פיאנו חרישי שטיפס בביטחה אל הפורטה.
פרטיטורה שלמה של חדר הלידה. הלמות הלב, דפיקות המוניטור,
האורות, הזעקות והקולות של הנוכחים בחדר. "ליחצי חזק" אמרה
המילדת והיא חשה כיצד ברכיה וביטנה נאספים בכוח לכדור ברזל
ומבקשים לפלוט מתוכם את הלחץ. "לחצי חזק" ושערי הירכיים החלו
להיקרע לרווחה ומשהו שנדחף החל לבצבץ מתוכם. "הסתכלי למעלה"
זעקה המילדת ובראי הנשקף מתקרת החדר יכלה להבחין בראש המבצבץ.
דם חדש נעור בה. מופתעת חזתה בחיים הנמלטים מתוכה ומקבלים צורה
של ראש, כתפיים ובטן. "התכופפי קדימה וחלצי אותה מתוכך" לחשה
המיילדת. בידיים כמהות שלפה אותה מתוכה תוך שהיא ממלמלת לעצמה
בבכי "בואי אלי, בואי לאמא חמודה". פרץ חם שטף את ירכיה
משנשלפה מתוכה ותינוקת קטנה ומכורכמת הונחה על לוח ליבה.
היניקה הראשונה ינקה מתוכה את הדמעות והאושר פשט בגופה. גוף אל
גוף, לב אל לב, פה אל פיטמה וזרימה עדינה ואיתנה של דם וחלב
חיברו בין השתיים והספיגו אותן זו אל זו באהבה גדולה.