זה מה שאני, זה מה שהייתי, זה מה שאני אהיה. יעיל כל-כך, אבל
קטן כל-כך. אנשים גדולים ממני, ירמסו אותי בלי רחמים, ואפילו
לא ישימו לב. אם רק היו שואלים אותי, היו מגלים שאני יודע
המון, אבל אף אחד לא שואל, כי לאף אחד לא אכפת, כי אני סתם.
סתם שבב.
לחיות בעולם שכזה, עולם כל-כך מלא בסטיגמות, זה קשה. אבל להיות
שבב בתוך מין עולם שכזה - זה כבר בלתי אפשרי. כל רצון שלך לא
קיים. לאף אחד אין זמן להתייחס אליך. ואם כבר מתייחסים - זה רק
כדי לבקש טובות.
אולי יום אחד אני אברח מפה. אצליח להגיע למשהו יותר טוב מזה.
אבל עד אז - עד אז אני אמשיך להיות קטן ובלתי מורגש, עושה מה
שאומרים ולא מצייץ. עד אז - אני פשוט אמשיך לעשות משהו שהוא
בקושי להיות. אני רק אמשיך להיות שבב.