[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ד. רייס
/
ארנבות

"ב 2,072 האנשים שלי יבואו לקחת אותי והעולם יאוכלס ע''י
ארנבות" נשמעה הזעקה ממרכז הכיכר, אותה זעקה שנשמעה אתמול,
שלשום וכנראה כל יום מאז תחילת הציוויליזציה. לא שאוהד ידע זאת
בודאות, הרי הוא עבר לעיר רק לפני שבועיים. מורק אדון הארנבות
היה כינויו ברבים, אף אחד לא ידע את שמו האמיתי, למען האמת לאף
אחד לא היה אכפת. הוא תמיד לבש מעיל גשם אפור דהוי וכובע גרב
צבעוני גם בקיץ ובאופן קבוע היה מתיישב בספסל השמאלי בשמונה
חמישים ושש מחכה ארבעה דקות (דבר שנצפה הודאות ע"י אוהד אך
נראה הזוי בעליל מאחר שמורק לא ענד שעון) וצורח במלוא ראותיו
את ההצהרה היומית שלו וממשיך לדרכו. זה היה ברור לחלוטין
שמדובר בחסר בית, אך אף אחד, לא ברחוב של אוהד לפחות ראה אותו
מקבץ נדבות או ישן בשום מקום. מעבר למנת שש הדקות היומית בכיכר
אף אחד מהם לא ראה או בכלל.

לאוהד לא היתה ממש תוכנית, הוא החליט יום אחד, לאחר שנשפט ע"י
עוזרו של עוזר מפקד היחידה שבה שירת על גילוח שהוא יוצא מצבא
ועובר לפינלנד להפוך לדייג קרח ולגור בבקתת עץ. באותו היום הוא
פרץ בהיסטריה את דלתה של מנהלת מרפאת בריאות הנפש והחל בהצגת
חייו. לאחר שיחרורו הוא לא בזבז זמן והחל לארוז את דבריו, רק
שבמקום לפינלנד הוא עבר לדרום תל אביב ובמקום לגור בבקתת עץ
ולהפוך לדייג קרח הוא שכר דירת חדר ועבד במלצרות וניקיון בקפה
יפית במורד הרחוב.  
ביום חמישי אוהד חזר מאוחר מהעבודה, אחד מהקליאנטים הקבועים
החליט שיפה, בעלת הקפה, מרמה אותו בחשבון במשך החודשים
האחרונים (הוא היה די שיכור) אז הוא החליט לתגמל אותה בהשתנה
על דוכן ההזמנות, ואוהד נשאר שעתיים נוספות בצחצוח הדוכן, מה
שדי עבד לטובתו מאחר והוא היה צריך את השעות אבל כאשר הוא חזר
לדירתו עייף ומסריח משתן הוא התקשה לראות את חצי הכוס המלאה.
השעה היתה כבר עשר וצלצול נשמע בפעמון הדלת. זו היתה קרן,
מלצרית קפה יפית בדימוס ומוכרת בחנות לאביזרי מין בהווה, שאיתה
קבע לסרט באותו היום. אוהד עיוות את קולו מבעד לדלת ואמר שהוא
נדבק במשהו ושאולי כדאי שלא יצאו היום מחשש להדבקה. קרן עזבה
ואוהד צפה בסרטי פורנו שהוריד מהאינטרנט עשה ביד והלך לישון.

אוהד התעורר בסביבות אחד בצהריים, לא היתה לו משמרת באותו היום
אבל משום מה שעת היקיצה שלו הורגשה לא מתאימה. היה קשה להגדיר
את זה אבל משהו לא ממש הסתדר. הוא הכניס מס' פיסות לחם מיובשות
לטוסטר (שיצאו שרופות לצערו) ונכנס למקלחת. בעודו מתקלח הכתה
בו ההכרה בחוסר באותו הבוקר, אף צווחה המנבאת את אפוקליפסית
הארנבות לא העירה אותו משנתו בתשע בבוקר. אדם רציונלי היה מסיק
שפשוט ישן חזק או לחלופין מורק סוף סוף מצא את מקומו באחד
ממוסדות בריאות הנפש שבהם כנראה בילה את רוב חייו, אך אוהד
נהייה מודאג...האם סוף העולם הגיע, האם שיצא מביתו יראה ארנבות
מקפצות להנאתן. הוא ניסה להאפס, גם אם נבואת הארנבות נכונה
נשארו עדיין 67 שנים להגשמתה ולכן לא יתכן שזהו הסוף. כיצא
מביתו נשם לרווחה...נערים עדיין סחרו בקצה הרחוב, נשים זקנות
הטיפו לעוברי אורח תמימים, אנשים עצרו מוניות, נתקעו בפקקים
והעולם המשיך בשלו. הוא חזר לדירתו ובדק את המשיבון, הוריו
התקשרו בפעם האלף בשביל לנסות לשכנע אותו לחזור הביתה ולהתחיל
ללמוד כלכלה, יפה הודיעה לו שיצתרך להגיע מוקדם יותר ביום
ראשון וקרן התקשרה בבוקר בשביל לבדוק האם הוא מרגיש יותר טוב
והזמינה אותו לפתיחת מועדון חדש בבעלות אחיה הגדול. ללא היסוס
החזיר לקרן את השיחה וקבע איתה לאותו היום.
המועדון באופן לא מפתיע היה חורבה אך קרן ואוהד נאלצו להשאר עד
שעות הלילה הקטנות כדי לתמוך באחיה, בסוף היום היא חזרה עם
אוהד לדירתו ושניהם שכבו בפעם הראשונה, לאחר שנרדמה אוהד כיוון
את השעון המעורר לשמונה וחמישים כדי להדיח כל מחשבת שווא מראשו
ונרדם.
קרן הופתעה מן הצלצול..."אתה עובד היום?" שאלה בקול חצי ישן,
אך אוהד לא ענה. הוא פשוט בהה בחלון וחיכה לבואו של מורק, אך
אף אחד לא הופיע, "אוהד, מה אתה עושה?" קרן קראה בשמו מס'
פעמים, אך הוא לא שמע, הוא בהה בהיפנוט בכיכר כרבע שעה... "אני
לא יודעת מה לקחת, אבל אתה מתחיל להפחיד אותי", היא קמה
בפזיזות מהמיטה התלבשה ויצאה מן הדירה. אוהד התחיל להתנהג
כרדוף ירד חצי ערום לרחוב וחפש בכל פינה אך לא מצא שום זכר
למורק ולנבואותיו האפוקליפטיות. קרן הפסיקה לענות לשיחות שלו
והוא הפסיק להתקשר ולבסוף כבר שכח מקרן, ממורק ומן הארנבות
והמשיך בחייו האפורים והריקים.

קפה יפית נסגר בסוף השנה, מסתבר שבביקורת משרד הבריאות מצאו
שאריות שתן בכוסות הקפה, והחוזה של אוהד עומד להסתיים לאחר
שכבר פיגר בתשלום השכירות בחודשיים האחרונים. בלחץ פתח את
מודעות הדרושים והחל לסייר במקביל במרכזי הקניות בחיפוש עבודה
מזדמנת. הוא מצא פתק "דרושה עזרה" מודבק בחלון הראווה של חנות
לחיות מספר רחובות מביתו וחזר בשעות הפתיחה, בעל החנות היה אדם
מבוגר שביקש מאחייניתו העכברית העובדת בחנות להדריך אותו בכל
הקשור לעבודה במקום. בסוף היום הגיעה זמנה של העבודה המלוכלכת
, כך קראה לזה. ניקוי הצואה מהכלובים והאכלת החיות, כעובד רס"ר
בשירותו בצבאי ומנקה שתן מדופלם בקפה יפית לאוהד לא היתה בעיה
עם העניין, עד שהגיע לכלוב הארנבות. הארנבות אדומות העיניים
בהו בו במבט מחשיד ואכזרי ואוהד התחיל לקבל סחרחורת והתעלף
במקום. הוא פוטר כמובן מעבודתו החדשה ובילה את השבוע הקרוב
באישפוז כששני הוריו יושבים לצידו מתחננים שעכשיו יתעשת ויחזור
הביתה.  

כאשר השתחרר מבית החולים הוא גילה ששכח לסגור את החלון ובשבוע
שבו נעדר יונים עשו שמות בדירתו, לא היו לו הודעות במשיבון.
אוהד הסתכל מן החלון ובהה בכיכר ואז הגיע להחלטה גורלית נוספת.
הפעם הוא באמת יעבור לפינלנד ויגור שם בבקתת עץ גדולה ויעסוק
בדיג קרח. באותו היום הוא הזמין כרטיס לכיוון אחד לפינלנד (או
ליתר לדיוק ללונדון ומשם יקח טיסה מקשרת לפינלנד), והחל לארוז
את דבריו. במקביל כתב מכתב פרידה מלבב לבעל הבניין שבו הוא
מתאר באופן גרפי היכן הוא יכול לדחוף את חשבון השכירות של
החודשיים האחרונים. בשדה התעופה גילה לצערו שמאחר ולא חידש את
דרכונו בחמש שנים האחרונות , הוא כבר אינו בתוקף והוא לא יכול
לעלות על הטיסה. שבור וחסר בית אוהד החל לשוטט ברחובות ונרדם
על ספסל בקרבת התחנה המרכזית.
בחלומו הוא התעורר אדם זקן, העולם נראה שונה. האוויר הסריח
מעשן, ואנשים לבשו קסדות מוזרות על ראשם וריחפו באוויר ע"י
מכשיר שפעולתו לא ממש הובנה לו. על לוח המודעות שככל הנראה
החליף את העיתון של ימינו היה מצויין התאריך השביעי למאי
2,072. בקושי הצליח להזיז את עצמו מן הספסל , אוהד חש בדמות
מתגנבת מאחוריו, כאשר הסתכל אחורנית ראה את מורק, שלא השתנה
כלל ב 67 השנים שחלפו. הוא קרץ לו ונעלם כלא היה. ארנבות
טורפות החלו לקפוץ מכל החורים , פורצות לביתיהם של אנשים,
חוסמות את התנועה האווירית ומאכלות כל יצור חי העומד בפניהן.
בהיסטריה אוהד החל לרוץ ברחובות בעודו נתקל בגופותיהן המרוטשות
של הוריו ובראשה הערוף של קרן. הוא נעצר ע"י ארנבת ענקית ששאגה
בפניו "אתה עוזב איתנו".

בבוקר למחרת הוא התעורר על הספסל ליד התחנה המרכזית. הוא הלך
לדירתו הישנה, נעצר בכיכר בשבע חמישים ושש התיישב לארבעה דקות
וצרח "ב 2,072 האנשים שלי יבואו לקחת אותי והעולם יאוכלס ע''י
ארנבות".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איזו יד היתה
חסרה
לטררומפלדור?





חד חידות בע"מ


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/6/05 22:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ד. רייס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה