אנדי דלתון / לפעמים אני |
את מחטאה איתי זיהומים רגעיים
ואני ניגר ממך בכוח הכבידה
מתנקז לבדי אל ים סוער
לפעמים אני זכוכית
שברי ספל ישן שנפל לך מהיד
את אוספת אותי אליך בדמעות טיפשיות
ואני חסר אונים, אני חד
לפעמים אני מסרק
את פורמת איתי סיבוכים יום יומיים
ואני שואף לרגע את ריח שיערך
ומונח שוב שיכור, על המדף השני מלמטה
אך תמיד אני כרית
רך, עטוף, מאומן בלחכות לך
תמיד מצפה ללילה
ללחישות שלך בחושך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|