לגנרל מכונף שלום רב,
אתה לא מכיר אותי, אפילו לא במספר תעודת הזהות. אני לא ילדה
שחושבת על להטיס משהו. יש לי ראיה של עטלף עם חום גבוה, והאמת
שבכלל לא הייתי מודעת לקיומך עד לפני כמה ימים.

אני מתארת לעצמי שלך, גנרל יקר, כל הדברים בעולם מסודרים בצורה
מאוד ברורה; לפי סדר הא"ב ועל-פי צבעים: שחור ולבן.
יש לי חדשות בשבילך. אפילו שאתה גבר מקריח שנחשב הרבה יותר
ממני בסולם החברתי הישראלי כבר-סמכא בכל עניין, אתה טועה במקרה
הזה. העולם, גנרל, בנוי מצבעים וגוונים ותתי-גוונים. כן, אני
יודעת שמוזר לשמוע תת בלי אלוף אחריו, אבל כנראה שזה עוד דבר
שכדאי שתדע.

בעולם המשונה שמחוץ לבסיס הסגור עם חדר הכושר ובריכת השחייה יש
סוגים שונים של אנשים. אתה ודומיך מנסים לברור מהם את הרצויים
לכם. את אלו אתם מכנים "איכותיים". לעיתים קורה שיש "איכותיים"
שזקוקים להכוונה; יהלומים בלתי-מלוטשים. "לא נורא", אתה חושב
בחצי-חיוך, אולי נזכר בנער שהיה פעם, "נלטשם".
אתה ניגש למלאכה. היא קלה יחסית. ממילא זו שאיפה לאומית להיות
כמוך, או להתחיל כמוך. רבבות ילדים חובבי טיסנים, נערים אוהדי
חופש, ועלמים רודפי סטטוס כבר בכיסך הקטן. אח, לו ניתן היה
לקחת את כולם...
מה חבל שלא כולם יכולים ומתאימים. מה חבל שלא צריך בעצם כה
רבים. מה חבל שתקציב המדינה צריך להתחלק בין עוד כמה גורמים.
קשים, קשים חייך, גנרל. אני כמעט מרחמת עליך.

בחזרה ליהלומים הבלתי-מלוטשים... אפשר למצוא אחרים, חדורי רצון
ומוטיבציה, אבל אתה לא סתם גנרל קטן-ראש. לא ולא. אתה איש
ערכי, וחינוך, כידוע, הוא ערך עליון. אז מה יותר טוב מלחנך
צעירים רעננים ולספק חומר אנושי איכותי בו-זמנית? ממש שתי
ציפורים במכה אחת. גם ללטש יהלומים וגם לדאוג לעתיד האומה, אני
מורידה בפניך את כומתתי, לכשתהיה.
מלאכת הליטוש היא מלאכה לא פשוטה. היא דורשת דיוק רב, אך גם
מידת מסוימת של כוח. כמו רב-אומן אתה פועל (בעצם, למה כמו?).
שולף את קלף האיכות. מלטף (לא באופן מילולי, כמובן. זהו יהלום
צעיר ולא פקידונת בלשכתך) את האגו. נזכר לספר על התנאים
והמשכורת, ובל נשכח את הסיפוק. הסיפוק העצום שנותן התפקיד.  
אתה מצליח, כמובן. אתה הרי גנרל עם כנפיים, אתה מצליח בכל
שתחפוץ.

יש חסרון ביהלומים. הליטוש אינו תמיד מושלם. אפשר שלפעמים
טועים בשיפוט, גנרל.
כאשר מנסים לצבוע שחור ללבן, יוצא אפור. אולי האפור שיצרת נראה
לך לבן, אבל למעשה, הוא בהיר מאוד, וטרי עדיין. אם מישהו רק
ייגע בו לרגע, ימרח הכיסוי הבהיר ויחשוף את הבסיס שניסית לכסות
ברוב מקצועיות. הצביעה כנראה לא מספיקה. כנראה שבעולם יש גם
אפור ואי אפשר להימלט ממנו. סבורתני, שכבר הזכרתי זאת.

אין כל רע באפור. הוא אולי מבלבל, וגורם להרהורים, אך אין בו
רע. הוא פשוט קיים. מפתה ללטש יהלום. מפתה להיות מסוגל להרוס
מבנים, אך לבנות אנשים. אבל גנרל, אני חוששת, שלא תמיד אתה
מסוגל. לא כל היהלומים ניתנים לליטוש בצורה שאתה רוצה.
רק חבל שיהלומים אי אפשר להכריח לתוך תבנית, ואנשים דווקא כן.
ניסית לצבוע בלבן, אך אני (סליחה) גרמתי לאפור להתגלות. אני
מתנצלת, גנרל, כי אני בטוחה שהשקעת, כפי שאתה משקיע בכל דבר,
ושגם את זה עשית מתוך רצון טוב ואמונה שכך יאה. טעית. לא כל מי
שתתאמץ ללטש ולעצב בדומה לך באמת יתעצב כך בסופו של דבר.

אין ספק שמצאת לך יהלום נדיר ביופיו. יהלום מדהים בכל
קנה-מידה. יהלום שגם אני מצאתיו, רק אחריך. חבל, שמרוב הליטוש,
אותו יהלום מאבד את זוהרו וחנו. את הניצוץ שהשתקף בעיניי
ליטשת, גנרל, כי הוא לא התאים לתבנית שלך. נסה שלא ללטש את
אותו יהלום, ששייך לך כעת, עד שיועם זוהרו כליל.