אני לא יודעת מה עובר לך בראש,
אני לא יודעת מה אתה מרגיש וחושב,
אני רק יודעת שבי הכאב.

תמיד ידעתי מה להגיד,מה לחשוב
תמיד ידעתי מהו המכאוב.

נכנסת לחיי, לליבי,
ושינית את כל מה שבי,
ידעתי את שם המשחק,
אך לא רציתי ת'מרחק.

רציתי אותך לעולמים,
אבל הדברים ממשיכים, נעלמים.

מסתכלת בעיניך החומות,
ובראשי רצות המחשבות,
איך בי שיחקת?
איך  לי שיקרת?

חשבתי שאתה יותר
ולא רציתי לוותר.
כשדיברת עליי,
לא חשבת מתי,
מתי אני אדע ת'אמת, נו באמת!
אני לא כזאת תמימה,לחשוב שלא הייתה לך מזימה,
אבל אני לא צריכה רמיזה,

כדי לדעת שלא באמת היה לך איכפת,
זה רק עניין של זמן,
עד שנבהיר את העניין.

אהבה היא מילה,
שבינינו מעולם לא נאמרה,
אך עלי, היא לא נאסרה,

ולכן אני חייבת לתת לך ללכת,
גם אם זה אומר שהזמן יעמוד מלכת,

ידעתי שיום זה יבוא ורק אתה ממשיך לבוא!
אז עכשיו זה כואב,אך אני אתגבר,
על עוד ילד שלא התבגר,
על עוד ילד שאבד, שפחד,
אני לעד אמשיך בדרכי,
כי אני יודעת מהו ערכי.