|
כשרצית ללכת
אמרת:
לא יכול יותר
להכיל
שתיקה וניתוק
מצמרר
אז הרוח שבי
חדלה
לנוד כה וכה
וציפור נאלמה
ציוצה רק
החוויר
והים, הו הים
סערה
ורטוב הוא ליבי. |
|
על אדן החלון
ישבתי
ועל ניסוח למכתב
התאבדות חשבתי.
חשבתי חשבתי, מה
כבר אכתוב,
חוץ משאני מקווה
שבעולם הבא יהיה
יותר טוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.