ב. נדב / הצל שלך, מור |
נצרב פתאום על הדרך
פנסי מכונית טורפת
נושכים בדמותך.
אישונייך זבי אורותיה,
אחר כך קופאים.
הצל שלך, מור
נבהל, נרעד רק לרגע
וכשל בנוסו מן המוות,
אפל ומשוגע.
עוד ידייך חובקות את הפחד,
אחר כך רפות.
הכביש העייף זוחל אלייך
מתאדם ונרדם לידך
ואתם מתכסים בחושך יחד:
הכביש ואת
והצל שלך, מור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|