|
אנשים נקצרים
משדות התקווה
ונובלים כוורדים
מאוהבים.
בועות נוצצות
מתאדות בעיניים
ונשארים פירורים
של אין סוף.
דעיכות חנוקות
בימים עצובים
ואין יותר שום דבר
חוץ מכלום.
(אפשר לבנות ארמונות
רופפים). |
|
רק רציתי להגיד
לך יקירתי שאת
כמו שתן של עטלף
- פס של אור
כשהכל מסביב
חשוך.
תומאס,
שוב מתאמן
במחמאות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.