מדוע בכה דוד, כשכולם מסביבו צחקו?
מדוע, דוד, עיניך הכהות והחכמות התעצבו?
הלא הרחובות מלאים בהמון צוהל ושיכור,
הרץ לכיוון אחד, וידיו מורמות באוויר,
מה ראית, דוד, שאינך רץ לאותו כיוון?
עיניך הרואות מונעות ממך להיות חלק,
חלק משמחה אופורית, חלק מכולם,
עיניך היודעות מביטות היישר בעיני ההמון,
בעיני כל ברייה וברייה, ורואות מה שרק אתה יודע,
והנה צונחת לה דמעה, ועוד אחת אחריה,
ועוד אין אדם מבין, מדוע בכה דוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.