הייתה השעה,
היה לילה לח,
הן לא נתכוונו, אבל מצאו עצמן אחת מול השניה ליד המקרר כשנועה
הביטה בהילה, לפניה היפיפיים, לעורה הלבן כחלב במסגרת שערה
השחור כפחם, וממנו נדדו משל היו עיני גבר לאורכי צווארה והיישר
לעומק מחשופה, והילה שהבחינה במבט, נרעדה בטלטלה.
הוא ישן?
שאלה אימא, והילה הודתה בשתיקה ונתיישרה מתנשמת.
אימא התיישרה גם היא והעבירה יד רכה על פניה של כלתה, חולפת
ומרגיעה באחד ממגעיה החושניים, המכשפים, ולחשה:
נדבר? כבר מזמן רציתי לשוחח איתך. אני מניחה שכך גם את.
הילה שוב שתקה,
ושוב הודתה.
השתיים לקחו שתי קעריות עמוקות וגדושות בסורבט תות שדה חמצמץ
ונכנסו הצוערת בעקבות האוחרת לחדרה של אימי.
הלילה שאחרי ליל הסדר.
הילה ואני התארחנו אצלה.
החותנת הביטה בכלתה בחיוך מעריך, ולחשה,
בואי הילה, בואי אלי, למיטה, ספרי לי על...
ונקטעה כשהילה השלימה במאמץ, מבלי שתנועותיה הארוכות והנאות
תופרענה כשהחליקה תחת כיסוי הסטן.
על ארנון? איך קודם? כששכבנו?
כן הילה.
לחשה אימא, וידה הסירה מכתף האשה הצעירה את אימרת החולצה.
חולצתו של בנה, חולצתי שלי שהילה לבשה, ושדיה המפוארים נתגלו
רוטטים.
כן הילה,
לחשה החותנת לכלתה,
שכבתם והבית רעד.
והילה השיבה בתורה,
זה ככה כשאנחנו אצלך, ואת אצלנו בביקורים.
הוא מפנטז...
ונשתתקה.
נועה לחשה,
אני יודעת.
את יודעת?
אני יודעת. הוא מפנטז שזו אני שהוא שוכב איתה.
הילה נתגעשה, נתרוממה, ופרמה את חלוקה של אימי שנפתח לרווחה
כמו ממתין היה לכך כשגודש שדיה נתבקע לפנים. שווי תבנית
לתואמיהם שלידם, ורק כבדים ונמוכים מעט מזו הצעירה.
פטמותיהן כמעט נגעו, כמו הוצבו מול מראה אחת לשניה.
תגידי במילים, תגידי נועה!
לחשה האשה הצעירה, והמשיכה, כשידה ממששת את שדי חותנתה.
הוא מועך לי את החזה!
ולחצה, בכוח. בעזות, ואימא הפליטה אנקת הפתעה.
הילה המשיכה.
ככה!
חזק!
מועך, וכמעט ממלמל!
ונשתתקה.
הוא צורח הילה. צורח, צורח צורח צורח, זועק צורח ואני
מקשיבה.
צורח אליך?
אני רק תחליף? מה הוא צורח, מה נועה, מה?
נעה לא היססה.
ידה נעה במיומנות לערוותה של כלתה ואשתי נתפשקה במתואם.
את לא תחליף, את קרש ההצלה. והוא צורח, צורח אלי, וכך גם לך,
צורח אימא, אני מת לזיין אותך!
ומשתולל חזק נורא.
אימא נרעדה.
שכבתם?
שאלה הילה.
אף לא נגענו אחת בשני. הוא בקושי מחבק כשנפגשים. וזה שקוף,
חושש שגופו יסגיר את הכמיהה האסורה. אבל אימא, אימא מרגישה.
שלא לדבר על הרגע בו ראיתיך לראשונה.
הילה נתפתלה, חושנית וגמישה כשאימא נתקרבה לשפתיה לנשקן.
מה היה כשראית אותי בפעם הראשונה?
ראיתי את עצמי,
וידעתי מיד.
וידה החודרת של אימא רחשו בערוותה של הילה אשתי שזירמתי עוד
הייתה בה לוודאי, רק מלפני שעה.
ושפתיהן נחתמו באחת.
הילה נאנקה, וגמרה וגמרה וגמרה וגמרה.
אימא שתקה.
