המשלוח (שם זמני)
                                        פרק א'
                              הנסיעה והיעד הראשון
זה היה עוד אחד מהלילות הקרים ומקפיאי העצמות האלו שגורמים לכל
בר דעת לחשוב היטב בטרם יוציא את חוטמו אל הקפאון שמחכה בחוץ.
האוטו הישן והחבוט שלו דילג בעייפות בין המהמורות הרבות שהכביש
המשובש הזה העניק לנהגים בדרכם עליו, בשלב הזה כבר לא עניין
אותו כמה זמן כבר עבר מאז שיצא. הוא הדליק לעצמו  ג'וינט עמוסה
בחומר אפגני מטורף מהמשלוח האחרון שרמי בחוכמתו דאג להביא לארץ
אחרי שמילא את התחת שלו בכמות נכבדת עוד לפני שהגיע לשדה
התעופה.
הטנדר הישן נוהם ומהמהם תוך כדי שהוא דוהר בחסות החשיכה , הגשם
הולם בעוצמה רבה על גג המכונית ומסביב. ''נראה כאילו סוף העולם
בפתח'' חשב לעצמו , נראה כאילו מגבי המכונית כמעט ולא יכולים
לעמוד בשטף המים שמאיימים לפרקים להטביע את האוטו האומלל, ''
יאללה..רק שלא יקרה כלום עכשיו , רק לעבור את השלושים -ארבעים
קילומטרים הארורים האלו בלי הפתעות והכל יהיה בסדר'' חשב כשהוא
מנסה לעודד ולחזק את עצמו.
הג'וינט עושה את העבודה  והרגשת הנעימות המוכרת מתפשטת אט אט
מתוך רקותיו וממלאת בחמימות את כל ראשו ותחושותיו בכבדות
המענגת של הסוטול הטראנס אטלנטי הזה,זה קצת מקל עליו את הלחץ
מכל הגשם המטורף  , המחשבה על השקיות העמוסות  בחומר הצהוב הזה
שזרוקות בארגז הטנדר מאחוריו ממלאת אותו באופטימיות מוזרה..
'מי זה המאיר הזה..ומה הוא צריך את החומר המשונה והמסריח הזה
,למה זה משמש ובכלל...מאיפה רמי בכל פעם מביא את הג'ובים
המטורפים האלו..
זו לא פעם ראשונה שהוא עושה לרמי את העבודות הקטנות האלו..תמיד
בסוף יש כמה ג'ובות למלא את הכיסים וגם את המקרר, ככה
בשקט..בלי חשבונית בלי דיווח ובלי שאף אחד יודע,בדרך כלל זה
קורה בטלפון מפתיע ששולח אותו לכל מיני מקומות משונים לאסוף
איזה שק או שניים ,קופסא,קרטונים כבדים  ולפעמים גם סתם לקחת
מעטפה קטנה ממקום למקום . מהנסיון הוא יודע שתשובות הוא לא
יקבל..ובעצם על הזין שלו,מה איכפת לו..כל טיול כזה יכול להיגמר
אחרי שעה שעתיים לכל היותר עם איזה חמשת אלפים שקל מינימום ביד
ומיד , אז למה לשאול שאלות מיותרות..
אבל הפעם היתה לו הרגשה מוזרה,אולי בגלל הריח החריף שנדף
מהשקים..אולי בגלל המגע הדוחה שלהם..זה היה נראה כאילו השקים
מלאים בג'לי שמנוני ומסריח וגם רמי שבדרך כלל דואג בעיתוי
מדוייק להתקשר רק אחרי שה'שליחות' מסתיימת התקשר כבר שלוש
פעמים כדי לשאול מה קורה.
הוא הדליק את הרדיו, ה'פפרז' מילאו את חלל הטנדר בבאסים
מטורפים שנשמעו לו עכשיו כאילו נכתבו במיוחד לרגל הנסיעה
המוזרה הזו,אורות היישוב שאליו פניו היו מועדות החלו להראות
מתוך מסך הגשם והערפל וההתרגשות החלה לתת את אותתותיה בדמות
'טיקים' קטנים בזוית העין ורעידות בידיים. היתה לו התחושה
שקורה כאן משהו שהוא באמת יוצא דופן וההרגשה הזו גרמה לו
להרגיש טיפה לחוץ.
הוא האט את הרכב ,שלט היישוב הישן והמואר התגלה לפניו מבין
הצמחייה המגודלת פרא שצמחה לה מסביבו בצידי הכביש.
עין משיחים היה כתוב באותיות גדולות ומתקלפות ומתחת: יישוב
כפרי שיתופי.
''מעניין שאף פעם לא שמתי לב למקום הזה '' חשב כשפנה ימינה אל
תוך השביל הראשי הנכנס אל תוך היישוב , עצים עבותים עטפו את
הדרך המובילה פנימה וכאילו סגרו על השביל ומעליו. הגשם כבר פסק
אבל הערפילים מילאו את האויר עד לגובה של כחמישה מטרים מעל
לקרקע וחידדו את תחושות המוזרות והפחד.
הוא חייג את המספר שרמי נתן לו מבעוד מועד,טוו..טווו...
''הלו'' ענה לו קול מהעבר השני..''אה..ש...שלום...'' אמר כמעט
בלחש, ''שלום'' ענה הקול , ''אני מדבר עם מאיר?'' שאל בחשש,
''כן זה מאיר...אתה מקס?'' שאל מאיר..''כן..זה אני''
ענה..אי...איך אני מגיע אליך?..אני עם המשלוח שרמי ביקש להעביר
לך''...