אני אושיט יד לשמיים
הוא יקח אותה
ימשוך אותי מעל פני האדמה
אני אשקע עמוק בים
והוא לא ימשוך אותי משם
אני אשייט בין העננים
ברגע שאגע בשמש
אני אשרף מבפנים

אני אלך בדרכים שמובילות לשום מקום
כל חיי
ועקבות של דם אשאיר מאחורי
דמעות קבועות לנצח על פניי
סופות רבות עוד לפניי
כאבים ואכזבות שבי מכות
פצעים שלעולם לא ירפאו
גם אם אעוף ברוח, לא יתיבשו

אני אקפוץ לתוך האש
לעולם לא אחייך
אני אהיה אפר שמתמזג עם אדמה
אני אהיה אוויר בתוך עולם של שתיקה
כל חיי אני זורעת מלח על הפצעים שלי
והוא לא עוצר אותי

הוא בונה בשבילי ואני הורסת
כל תקווה, נחמה בין האצבעות קורסת
זה הוא גורם לי, הוא לא שומע
אבל הוא שם והוא יודע
מה שעמוק בנשמה חודר אפילו דרך השתיקה
כי רק הוא יודע ורק הוא יכול
כי רק הוא נותן ולוקח הכל

ואני אעמוד כשהאדמה תבקע
אסתנן בין סדקיה, בין השתיקה
פונים אליי ואני לא עונה
אף אחד לא יבין כמה זה נורא
כי אני כמו תלויה בין חלום למציאות
קשה כל כך, אבל אני גם לא רוצה למות

אני פשוט רוצה לקום בבוקר
ולא ליפול יותר
אני רוצה שבשביל משהו אחד על האחר לא לוותר
אני רוצה לחיות במציאות ולא בתוך חלום
ולדעת לשרוד למרות הקושי בכל יום
כי אני רק פה
והוא בכל מקום...

כל רגש עמוק ותחושה
מלווה כל תפילה בבקשה
וכמו שחלום טוב הופך להיות סיוט
ככה זה לחיות במציאות