סבא

זה כמו השקט שאחרי הסערה, הכל דומם, לא נותר דבר להיאחז בו
מלבד הזיכרון הכואב שהיית ואתה אינך פה איתי יותר. התמונות
שעולות בראשי עמומות ולא ברורות, נזכרת איך היית יושב בכיסא
האהוב שנותר ריק, איך היית מחייך בחיוך הבלתי נשכח שלך, היית
מצחיק אותי... תמיד הייתי באה לבית שלך ושל סבתא לישון שם, סתם
כי זה היה כיף, ותמיד היית בא לכסות אותי לפני השינה, והיית
עוטף אותי בחום ובאהבה שלא נגמרת. ושוב הגשם יורד, ואני שוב
בוכה איך הלכת לי בלי להודיע ואני אפילו לא הספקתי להגיד שלום
אחרון.

זה כמו השקט שאחרי הסערה, הכל דומם, אפשר לחתוך את השקט בסכין,
דבר לא נותר, ורק אני נשארת פה, בודדה כתמיד, עדיין מחכה לך
שתחזור, כי קשה לי מאוד. אני מודה, אין בי כוחות להתמודד עם
החלל הזה שהשארת, עם הכאב היומיומי, עם הזיכרון שעולה בכל פעם
ששמך נשמע. לפעמים אני כמעט נשברת, מוותרת, כי אני לא יכולה
יותר לשאת את הצער המלווה אותי מיום שעזבת.

סבא, לו רק יכולתי לגרום לך לחזור, הייתי עושה זאת, בלא היסוס,
את מקומך על פני האדמה איש לא יתפוס, כי זה היה ונשאר שלך.
אנשים טובים בסוף מתים.
בממלכת גן עדן אתה שוכן עכשיו, מסתובב עם מלאכים, כמוך, עטופים
בהילה לבנה שלעיתים מצליחה להבהיל.

אני קוראת לך ואתה לא עונה, רוצה שתהיה כאן איתי, כי קצת קשה
לי לפעמים, ולפעמים אני מרגישה שאני נופלת לתוך תהום עמוקה
ואין לי דרך חזרה, אף אחד לא יכול להציל אותי מהכאב הזה. סבא,
זקוקה כל כך לחיוך שלך שיושיע אותי כשקשה, זקוקה לחום השורף
שידעת להעניק, זקוקה לך שתחזור... לא קל להיות פה לבד,
בלעדייך, לפעמים אני מרגישה שאנשים מאכזבים אותי ואין לי למי
לברוח כי אתה לא כאן... כשמישהו ירביץ לי או יגיד מילה לא יפה,
כבר לא יהיה מי שיגן עליי, כבר לא יהיה מי שישמור.

תמיד אזכור אותך, סבא שלי יקר, את הטיולים, את החיוכים,
הצחוקים, האהבה והשמחה, אבל הגעגוע העז עדיין נשמר בתוכי מסרב
להיעלם.
תמיד אזכור אותך, כי היית משהו מיוחד, לא סתם איש אלא מלאך.
אתה יושב שם למעלה במרומים מסתכל עלינו, ותוהה מה אנחנו עושים
ושהכל היה יכול להיות טוב הרבה יותר, אתה עליי שומר, כך אני
מקווה, מלווה אותי בדרכי הארוכה שעוד נותרה לי, במכשולים,
בהצלחות וברגעים הקשים, וצפויים עוד רבים, אך אני לא מוותרת.
כולם אומרים שיש להם מלאך שומר למעלה. זה שטויות...

                           אבל עליי שומר מלאך אמיתי...


      אוהבת, זוכרת ומתגעגעת עד כאב, הנכדה הטובה ביותר, בר.

 
                                         

נכתב על סבא שלי - שנה בלעדיו...