כואב לי מבפנים. לא ככה זה אמור היה לקרות.
למה אני אף פעם לא אהיה מי שאני באמת רוצה להיות?
אני מחכה שתבואו, תמיד מחכה, אבל בסוף זו אני שלוקחת יוזמה.
ואז אתם כאן, אני כבר לא לבדי,
ריקה מבפנים, אבל מלא מסביבי.
ואז לרגע נראה שאין שום מסתור,
הכל בסדר, גם כשנשבר קצת הלב.
וכך אתם הופכים את החושך לאור,
ואני רק יודעת שעוד אשקע בכאב.
אז לרגע אחד אני מבקשת לראות,
אם יש בכלל סיבה לבאות.
רק לרגע אחד שאוכל להפנים,
למה אני בכלל נשארת בחיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.