[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדי גורן
/
מאושרים באמת

אני נוסעת ברכבת, והמרחבים של העיר המסריחה הזאת נפרשים בפניי.
מכבי ת"א אלופת אירופה, המתנתקים חוסמים כבישים, אסף הזמין
אותי לסרט ושיר של הפט שופ בויז מתנגן באוזניה של החייל שלידי,
רועש מדי. וכל מה שאני מסוגלת לחשוב עליו זה איך יהיה לדחוף את
הראש לתוך תנור.
לא, אני לא אדחוף את הראש לתוך תנור. אני גם לא אקפוץ מול רכבת
נוסעת ואתן לה לדרוס אותי. או אתלה את עצמי על העץ שבחצר עם
הרצועה של הכלבה. באמת שלא.
ולא כי אני מפחדת. מה אכפת לי למות. גם ככה השנים רצות ובעצם
שום דבר לא קורה, כי תמיד ביום הולדת, שמסתכלים אחורה על השנה
שעברה מבינים שלמרות הכול, נשארת באותו מקום בדיוק. ואם כולנו
נמות בסוף, מה זה משנה אם אני אמות עכשיו או בעוד עשרים שנה,
או בעוד שבעים.
ולא כי אני מאושרת. החיים שלי נהיו בליל סתמי של כל מיני
פריטים קטנים וחוזרים על עצמם. כן, ממש בקרוב אני אחליף שגרה
כזאת בשגרה אחרת. אבל שגרה זו שגרה, ובחיים שבנינו לעצמנו היא
תבוא ותנגוס בך איפה שלא תהיה. ואני תקועה בלופ הזה, ושום דבר
לא יוציא אותי ממנו. חוץ מאולי המון המון כדורים.
אולי כי אני מרחמת על אמא שלי. מה היא צריכה את זה,  שהבת שלה
תמות עכשיו ויהיה לה עוד משהו לבכות עליו בלילה. שאחיה ישתכר
עוד פעם ויגיע לקבר מתנודד כולו וידבר שטויות ויבהה לנשים בחזה
ויעשה לה בושות וישיר שירים אדיוטיים ויבכה ויצחק ביחד. ואז
כולם יתחילו לריב, ולצעוק, ומלא אנשים יכנסו אלינו לבית. ואז
היא תישאר לבד. ואף אחד לא יבין, מה היה לה רע, למה היא הייתה
חייבת לחתוך את עצמה. הייתה מכירה בחור נחמד, ומתחתנת, ומביאה
המון ילדים, ומתה. אבל לחתוך את עצמך?! בגילה?! לא, אני לא
אעשה את זה לאמא. אני כמעט בטוחה שזאת הסיבה.

ואף אחד לא ידע בכלל, שזה מה שעובר לי בראש כשאני נוסעת
ברכבת. אני הרי אעשה את עצמי ישנה וכולם יחשבו על החיילת
החמודה, איך הפה שלה פשוק קצת כשהיא ישנה, ויש לה חיוך אווילי
כזה מרוח על הפרצוף. וכל השדות הירוקים נפרשים לפניה. והעולם
מחכה שתטרוף אותו. ואיזה איש זקן יחשוב לעצמו, איזה דור שמח
הדור שלה, אין להם בעיות ואין להם מלחמות עולם ואין להם פיות
להאכיל. הם יכולים להיות מאושרים באמת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האם הבחנתם
בעובדה שאם
הופכים את
הביטוי
"המממ.."
מקבלים
"...מממה"?

אחת שמנסה
להזהיר את
הציבור מפני
השתלטות הכבשים
על כדור הארץ.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/6/05 15:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי גורן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה