New Stage - Go To Main Page


אוהבת אותך דובדבן
למה זה צריך להיות כל כך ברזל?
מרגישה צמר גפן כשקרוב, זכוכיות בעיניים כשעוזב.
קשורה אלייך חוטי תיל ונשיקות קטנות
והבטחות גדולות.
עיניים ירוקות, מאוהבת
באריה צעיר
שטורף אותה.

מתגעגעת אלייך שוקולד סמיך
מטפטף לאט
ונדבק לשפתיי.
מדברת המון חושבת יותר מדי
סופות של סוכר וסודות,
קצפת מקולקלת.

אבל רק...
רק שלא ייגמר הליפתן הזה.








17.5.05



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/5/05 18:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דברים שאני לא אומרת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה