אוהבת אותך דובדבן
למה זה צריך להיות כל כך ברזל?
מרגישה צמר גפן כשקרוב, זכוכיות בעיניים כשעוזב.
קשורה אלייך חוטי תיל ונשיקות קטנות
והבטחות גדולות.
עיניים ירוקות, מאוהבת
באריה צעיר
שטורף אותה.
מתגעגעת אלייך שוקולד סמיך
מטפטף לאט
ונדבק לשפתיי.
מדברת המון חושבת יותר מדי
סופות של סוכר וסודות,
קצפת מקולקלת.
אבל רק...
רק שלא ייגמר הליפתן הזה.
17.5.05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.