ליאור פז / פרח מוגן |
לבנה כשלג,
עדינה,
נעימה.
את כמו פרח מוגן,
מיוחדת משאר פרחי הגן,
אסור לקטוף אותך.
אולי בגלל זה את לא שלי.
את כמו פרח מוגן,
שייכת לאיזה גנן,
ואני אמשיך בשלי,
לחפש לי פרח מוגן,
שלא שייך לאף אדם,
אקטפהו ושלי יהיה הוא,
וזהו,
ינבל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|