אחי, תן לעבר לעבור לצידך
תן לכל הכאבים את המפתח לדלת
שפותחת את חדרי ליבך,
אל תיתן לה לחלחל לתוכך
תן לה לזרום ממך

אחי, ירח חדש יפציע בלילה
ויאיר את חייך מחדש,
אני יודע, היא לקחה איתה את כל צבעי העולם
ועכשיו, הכל נראה דהוי ובלוי.

אבל אחרי הלילה והכוכבים
באים דברים שמעודדים,
אחרי הלילה שאיזן את הצבעים
תבוא מישהי חדשה להדליק את הבוקר, בשבילך.

אחי האהבה היא כמו קרוסלה,
שאתה מסתובב עם מישהו בתוכה,
אתה רואה רק אותו ונמצא רק איתו,
ואתה לא מרגיש אף אחד מלבדו.
כמו כל דבר שנעצר בשיאו
גם הקרוסלה תיעצר בזמנה...
כאשר הקרוסלה נעצרת, אתה נופל על הרצפה,
אוי וכמה היא קשה, גם הפרידה,
הסחרור עוד מחבק אותך בדמיונך
אתה נעלם בתוך הבלבול, שואף את הסחרחורת ושתקום,
האדם היה לצידך, כבר התפוגג ונעלם,
כמו גל רחוק באופק של הים...

אחי, אני יודע מזה ליפול מהקרוסלה
ששרירי הלב מכווצים מהכאב,
רוצים לנוח ממסורת הייסורים,
ויש מישהו שבוכה בלילה בשבילך...

תמיד שזורים במוחנו הזיכרונות
של שדה פורח ועץ מלבלב
ולב שתמיד אוהב.
כמו בשנה, לכל עונה יש הרגשה
הגיעה העונה שהשדה כבר צהוב ויבש,
והגיעה השלכת שהפשיטה את העץ מעלים הירוקים
אל תוך הרוח הלוחשת, היא לוחשת לך...
תקשיב לה ולליבך ותגלה אחי שעתידך, לא תמיד תלוי בליבך,
ושיגיעו עונות חדשות יותר יפות ויותר מרגשות.

18.4.05
מוקדש לאחי המדהים...