פורצת לבתים רוח צפונית מסעירה
בלב מבלבלת, תקוותה מעכירה
נשימה חסרת רוגע וצפופה עד מאוד
קורא לה הטבע לגלות את הסוד.

רחש הרוח בעצים הנושרים
מזמור שוכני הדשא והקוצים היקרים
ריח המים מחלחל לאדמה
כוכבי הלהט זוהרים באפלה.

    משב רוח קליל של אהבה חוזרת
    חודרת לגוף, את הנשמה מטהרת
    מרגשת לרגע ושוב נעלמת
    סופת לב מדומה חולה בשלכת.

שוכבים מותשים על זרים ואבק
היסח הדעת בחום ומחנק,
זוהר הכוכבים משתקפים בעינייך
יכול אני לטבוע בתום צעדייך
חיכיתי זמן רב שתחזרי מנדודים
אבוקת געגועי בוערת כלפידים.

    משב רוח קליל של אהבה חוזרת
    חודרת לגוף, את הנשמה מטהרת
    מרגשת לרגע ושוב נעלמת
    סופת לב מדומה חולה בשלכת.

סוסים רצים משגעים כל מנוחה
מזכירים לי לילות רוויי תאווה
כשהקזנו את הדם ושתינו בלי חשבון
רקדנו ונשקנו למלאכי זדון.

טפטוף פתאומי מחולל תהפוכות
מגרש השדים אל ליל מנוחות
מתבלבל וחוזר הזוי ושיקרי
מענה אותי בעונג בלעדייך אהובתי