|
לאט לאט היא נובלת
לא יודעת אם תפרח שוב
אט אט היא מתגנבת
אל אהובה העצוב
היא שונאת אותו ביום
ואוהבת בלילה
היא מתמלאה שמחה פתאום
וממשיכה הלאה
מחכה למבט חטוף
רק לראות שוב את עיניו
היא יונקת את הצוף
והולכת אחריו
היא מנסה לשכוח
ואולי להאמין
היא רוצה לברוח
ומקווה שהוא יבין
הוא מתבונן בעיני אחרת
אך היא לא רואה דבר
האהבה היא עיוורת
ובשבילה כבר מאוחר |
|
|
כתבתי חיבור בשם
כל גולשי
האינטרנט באשר
הם ושמו "איך לא
לעצבן לנו
ת'דפדפן".
אני מקווה שהוא
יהפוך
לפולחן.
אפרוח ורוד,
רודף תהילות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.