|
לפעמים אנחנו קובעים לעצינו חוקים שעל פיהם ננהג. כשאנחנו
מתבגרים - אנחנו מבינים שהחיים לא מתנהלים עפ"י חוקים מטומטמים
שקבענו לעצמנו - בחיים אנחנו צריכים להתגמש ולא ללכת עם "ראש
בקיר"... בסיפורון הזה יש הרבה מוסר השכל - כל אחד ייקח לעצמו
את המסקנה שהוא קיבל...
2001
חתול אחד שחור, חתול אחד לבן
חושב עם עצמי מחשבות, מטייל ליד הגן
פתאום החתול השחור אומר לי: מתי תפסיק להיפגע
אתה הרי יודע שזה לא מגיע לך
החתול הלבן מסתכל על החתול השחור ואז צוחק
"מהי משמעות החיים אם לא נפגעים?
ואיך נעריך את הדברים הטובים אם לא יהיו רעים?"
הוא אומר לי,
ואני, מסתלק לי משם...
כלב אחד לבן וכלב אחד שחור
שומע את נביחותיהם קרבים אלי מאחור
מסיט מבט ורואה את הכלב הלבן בוכה ובורח
ואת הכלב השחור רודף אחריו ומרחרח
אני שואל את הכלב השחור מה הוא רוצה מהכלב הלבן
הכלב השחור צוחק ואומר "זה כמו בעולם בני האדם -
תמיד הגדול יותר חזק מהקטן"
ואני? אני מסתלק לי משם...
עכבר אחד שחור, עכבר אחד לבן
האחד עם אף גדול והשני עם שפם
שוכבים תחת קופסת גפרורים
מעשנים סיגריות ונהנים מהחיים
אני מסתכל עליהם מהצד ונהנה
מניח בצד את הפרוסה עם הגבינה הצהובה
פתאום אני רואה איך הם קמים ורבים
מחברים הכי טובים הפכו לאויבים
ואז שתי צעקות קטנות - שניהם מתים... |
|
|
ועכשיו, באמת
שמתחשק לי לענות
דווקא לפרופ'
ירמיהו בן
יהודה, רק שאין
לי כבר מה
להגיד.
פינקי(ת) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.