[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זכית, היא אומרת לי.
ואני הרי יודע שאני וזכייה זה כמו הים והשמיים.
בכל זאת, במה זכיתי? אם מותר לדעת.
במפגש חברתי איתי ועם זוגתי ו...??? שואל תוהה אנוכי ומטרת
המפגש? את הרי ילדה ואני כמעט בא בימים.
לראות, לגעת, ולטעום את טעם המפגש עם שתי נשים צעירות האוהבות
אחת את השניה, את החיים וגם קצת אחרים.

הסקרנות אוכלת אותי, החרמנות מכרסמת בי והחשש מהאשה הורג
אותי.
אבל מה לא עושים כדי לספק את יצר הסקרנות?
קובעים, מחר בתשע בערב בהרצליה במרינה.
מגיע אני למקום המפגש, בית קפה מסעדה, שתי בחורות בשנות העשרים
לחייהן, יושבות מחובקות ליד שולחן גבוה, מהמר אני שאלו הן.
היי גבוה יוצא מפי, שלום יקירי עונה לי ההיא, והשניה נעים מאוד
זו אני.
נשיקה קלה על לחיה של האחת ועוד אחת לשניה והן נשיקה אחת לשניה
בפה עם הלשון ושאר האביזרים.
ואני, למרות שיודע את מהות היחסים ביניהן, המום משרואות
עיניי.
ואולי בגלל שאני רוצה גם, אבל לא, הרי שתיהן יחדיו לא מגיעות
לגילי.
השיחה מתפתחת וקולחת ועוברת מבדיחות על סקס ומין, לדיון על
מהות היחסים בין גבר לאשה, בין אשה לאשה ובכלל בין מה שבא למי
שבא. הן שתיהן מתגפפות מתנשקות ולא מורידות ידיים זו מגופה של
זו.
המלצרית כבר הורידה כמה כוסות ריקות ואי אלו צלחות חטיפים
מרוקנות. אומרת האחת למה שלא נלך קצת על החוף.
ואני כבר הביתה רוצה לתפוס את האשה ואיתה להזדיין, כי הן את
החרמנות העלו לי לראש התורן.
מתבונן אנוכי בשתיים ההולכות בעצלתיים, את פעמיהן שמות לעבר
החוף השומם. "אתה בא איתנו?"
והראש עובד שעות נוספות, לבוא עם הבנות ולזכות אולי בזיון
כפול, 10% שכן 90% פנטזיה. ללכת הביתה, 90% זיון 10% אכזבה.
אבל הראש הולך אחרי הזין והזין הולך אחרי בנות העשרים.
מחבק אני את שתיהן, זו מימין וזו משמאל, אבל חש את ידיהן
מלטפות זו את זו מאחורי גבי. ועולה המחשבה, אני כאן גלגל
שלישי. לפתע נוטשות אותי השתיים, מתקלפות מבגדיהן ולמים רצות.
אני קיים או לא?
לאורו של הירח המראה מלבב. חזה לחזה, בטן לבטן, שפתיים לשפתיים
הן השתיים. ידה של האחת בתיבת הנגינה של חברתה, כך העונג נודף
מהמים ואצלי רק עומד הזין. בהפוגה בין מזמוז למזמוז קוראות הן
לי למים, הוזה מול הירח ולהחליט לא יודע, אני אוהב אותן
רטובות, אבל אצלי בקצה הזין. ובעוד אני הוזה הן יוצאות ואותי
מפשיטות, הנה הגיעה השעה שהפנטזיה התגשמה. אך מהר מאוד הגיעו
הן למחוז חפצן השרביט עם כתר הזהב. נשכבות הן על החול האחת לי
מחללת והשניה את חברתה מענגת. ובעוד אני חולם מתיישבת זו
ומשפדת את עצמה עלי, אבל את כל אהבתה מרעיפה היא על זוגתה.
והשניה חייבת לא נשארת, את רעותה מלקקת. ומה אני כאן עושה, הרי
הן רק את הזין צריכות למעשה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היום = היום
הראשון -
(שארית חייך
+1).





סטודנט למתמטיקה
שנה א'


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/7/05 0:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שוחר גבעתי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה